ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעבור חופן צומי

אני רוצה את אור הזרקורים; אני רוצה תהילת עולם; אני רוצה את סגידתו של קהל משתאה; אבל אני מוכנה להתפשר על צומי, בינתיים.
לפני 14 שנים. שני, 8 באוגוסט 2005, בשעה 08:34

...הדלת בקושי מספיקה להיסגר מאחוריהם כשהוא הודף אותה אל הקיר, כולא אותה בגופו. זרועותיו נסגרות עליה ופיו נצמד לפיה בכוח. היא מניחה לראשה לפגוע בקיר, להיצמד אליו, כל גופה סגור והדוק ומוגן בתוך חיבוקו והיא שוקעת בגופו ובפיו ובחומו האופף אותה. ידיה נכרכות סביב עורפו ומהדקות אותו אליה, בכוח, יותר בכוח, אצבעותיה מתפתלות בין שערותיו, נקמצות ומושכות אותו לעברה בלי לאפשר לו להירתע, לנשום. הוא טובע בתוכה. לבסוף היא מרפה את אחיזתה, ידיה מלטפות את צווארו, מניחות לו להרחיק מעט את פניו מפניה. הוא מביט בה, עיניו צוללות אל תוך עיניה, אל תוך נשמתה, והיא חשה איך לחייה מסמיקות כשהיא מנסה להחזיר את המבט, עוד רגע, רק עוד רגע אחד... והיא מסבה את עיניה. הוא מרים את ידיו אל ידיה הכרוכות סביב צווארו, אוחז בהן, מרחיק אותן ממנו בכוח ומצמיד אותן אל הקיר, לצדי ראשה, ידיו לוחצות על פרקי ידיה. אצבעותיה נפשקות לרגע בכוח, העור המתוח בפנים כף היד מלבין, ואז הן מתרפות, אצבעותיה מתעגלות, מתרככות. הוא מנשק את צד צווארה בשפתיים רכות וחמות עד צריבה. שפתיו חולפות לאורך צווארה, בנשיקות עדינות, מצמררות, סוגדות. היא משחררת לאט לאט את ידיה מאחיזתו המצמידה אותן לקיר, מעבירה אותן על כתפיו, מחליקה אותן במורד גבו, חופנת בכוח את פלחי הישבן שלו ומצמידה אותו אליה, חזק. היא מצמידה את שפתיה אל צווארו ונושכת, מוצצת את העור הכלוא בין שיניה אל תוך פיה, בכוח. הוא נאנק, ידיו הצמודות אל הקיר נשמטות עכשיו לצדי גופה. ידיה משוטטות על גופו, מטביעות בו את חותמה, מפספסות בו טביעות אצבע מאדימות. האגן שלה נצמד אל שלו בכוח, ומגע המפשעה שלו, כלואה בתוך בגדיו, במפשעה שלה הכלואה בבגדיה, דוחק ולוחץ ומכאיב. היא הודפת ומרחיקה אותם מהקיר, והם ניצבים במרכז הכניסה לבית, בחיבוק מתנועע שכמעט היה יכול להיות ריקוד צמוד, אלא שבאף ריקוד אין את הנהמה החייתית שבוקעת מגרונו של אחד מהם או משניהם, ולא ברור ממי. ידיו נאחזות במותניה, עולות לאורך צלעותיה, לוחצות עליהן ומפיקות ממנה אנקת כאב. ידו האחת כבר חופנת שד אחד, ואצבעותיו סוחטות אותו ביניהן, צובטות, מועכות. היא מטילה את ראשה לאחור בגניחה וידו השנייה חופנת את השד השני, צובטת את הפטמה בכוח ומפיקה ממנה עוד קולות של כאב ועונג כששערה מתנופף לאטו, בתנועה מהופנטת, ימינה ושמאלה. היא זוקפת לאט את ראשה ועיניה העצומות נפקחות ולוכדות את עיניו. ועכשיו הוא זה שנשנק מעוצמת מבטה שמלא טירוף ופראות ומין, מבט שלא מרפה מחדירתו אל תוכו עד שהוא עוצם את עיניו ומטה את ראשו לאחור, חושף את עצמו בפניה, ידיו עוד מלטפות את שדיה. היא נוהמת, נהמה נמוכה מאד ומתמשכת, כשהיא נצמדת אליו, ידיה פורמות את כפתורי חולצתו ושפתיה מגששות אחר העור שמתחת לה, צובטות, מנשקות, מלטפות אותו, ושיניה נאחזות בבשרו ולא מרפות גם כשהוא צועק. ידה האחת משתחלת בין גופיהם ומחליקה כנחש במורד, מתחככת בכוח בחזית המכנסיים שלו, בבשר החם והלהוט והקשה כל כך שבתוכם. הוא לא יכול לשאת זאת יותר ותולש מעליה את חולצתה, גוהר מעליה עד שאין לה ברירה אלא להניח לו להנמיך אותה אל הרצפה, ברכיה נכנעות תחתיה וגבה מחפש את המרצפות הקרות להיצמד אליהן. כשהיא שוכבת ידיו חסרות הסבלנות מגששות במכנסיו ומושכות אותם כלפי מטה, והוא מחפש את הדרך אל מתחת לחצאיתה, אל תוכה. היא מושכת אותו אליה, שפתיה נצמדות אל פיו והיא נושכת את שפתו התחתונה, כמעט פוצעת אותה. רגליה נכרכות סביב גופו בכוח, מצמידות אותו אליה וצרות עליו. גופיהם מתכנסים זה אל זה, דבקים זה בזה, מתמזגים. הלוך ושוב, הלוך ושוב...


לפוסט הקודם || לפוסט הבא
גוליבר​(מתחלף) - נפלא... איך אף אחד עוד לא הגיב על זה??
לפני 14 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - לא יודעת. אנשים לא בהכרח מגיבים למה שהם קוראים. דווקא היו די הרבה כניסות ביום שפרסמתי את זה.
לא נורא, תגובות זה לא הכרחי. :-)
לפני 14 שנים
Nutella la - בטח שהיו הרבה כניסות.
לפני 11 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - :-)
לפני 11 שנים
Mr Wednesday​(אחר) - כתיבה רבת עוצמה.

לפני 10 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - תודה רבה.
לפני 10 שנים
מאדאם קירי​(שולטת){אהובי המתו} וואו! - אני יודעת שעבר המון זמן מאז שפירסמת את זה, אבל עדיין - אני לא יכולה להתאפק מלהגיב.
חזק ביותר, מגרה וחושני. תודה ששיתפת אותנו.
לפני 9 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - תודה. :-)
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י