אמא שלי אשה אינטנסיבית. אני רואה אותך בערך פעם בחודש וזקוקה אחר כך לחודש רגיעה ואיזון בלמים. אני אוהבת אותה, היא פלפלית, היא מחזיקה את עצמה נפלא, אבל כשהיא מתחילה לדבר, נסיעה בכביש 6 קטנה על המהירות שלה ויותר מכל - היא שואלת ועונה בעצמה. זאת שיחה שהתקיימה לא מזמן.
אמא: לפעמים אני חושבת לעצמי שאם הבת שלי היתה חיה בחו"ל הייתי רואה אותה יותר מאשר אותך.
אני: כן אמא, אני אשה עסוקה.
אמא: מה עסוקה מה? בית ומשפחה, עבודה וחברים. אין לך זמן לאמא שלך?
אני: ומאהבת אמא. תוסיפי לזה גם מאהבת.
אמא: מאהבת??? אשה??
אני: כן אמא, המאהבת שלי היא אשה. אני יודעת שיש כאלה שהמאהבת שלהן היא גבר, אבל לא אצלי. אצלי מאהבת היא תמיד אשה.
אמא: אה. ממש אשה. אז תגידי, היא לפחות שווה?
אני: שווה מאד אמא.
אמא: היא לפחות מבשלת לך?
אני: לפעמים אמא, כשבא לנו אז היא מבשלת לי.
אמא: ואיך האוכל שלה? טעים?
אני: טעים אמא! זה מה שמשנה???
אמא: לא זה לא משנה, אבל מועיל. (שותקת)
אני: מה אמא, מה מטריד אותך עכשיו?
אמא: (מבט שובב) לא נעים לי לשאול, אבל איך אתן מסתדרות בלי... נו... את יודעת למה אני מתכוונת...
אני: זין?
אמא: בדיוק!!!
אני: (צוחקת) אנחנו לא מסתדרות בלי זין אמא, אנחנו מסתדרות עם זין, יש אמצעים טכניים, את יודעת..
אמא: וואו. את יודעת לעשות חיים! בחיי שאם הייתי עוד פעם בגילך גם אני הייתי מנסה. יצאת שובבה, על אמא שלך.
אני: את מחמיאה לי אמא, לא היית צריכה (פאקינג שיט, באמת תודה רבה, באמת לא היית צריכה, פאק אני מתה, יצאתי עלייך? כן, יצאתי עלייך, איך בורחים מכאן? במקרה של אזעקת אמת תשמע צפירה עולה ויורדת. טוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו)
לפני 18 שנים. 13 באוגוסט 2005 בשעה 19:19