לפני 16 שנים. 4 במרץ 2008 בשעה 20:02
הבן שלי (ביחידה מובחרת), יצא מרצועת עזה. אמר לי שיספר לי בסופ"ש על קורותיו במבצע שהיה.
באלוהים אמא, כמה שאני שונא את המלחמה. במיוחד כשהבן שלי נלחם אותה.
חוזר לנשום באופן סדיר, ולו לרגע קט. ישמור עלינו ההוא מלמעלה, על הילדים שלנו, שמסכנים את נפשם, על חירוף הגנת המולדת שלנו.
כל כך קשה להיות אבא לחייל לוחם, אמיץ, מובחר, מלח הארץ.
אני גאה בך בן שלי. מתפלל שתחזור בשלום.
שולח תנחומים להורים השכולים, על אבדן קשה מנשוא, מחיר גדול עצום ורב, על הגנת המדינה שלנו. על מבצע ראוי, למטרה נאצלה.
יהי זכרם ברוך.
