סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 15 שנים. 29 באפריל 2008 בשעה 20:36

הרבה כאן מכירים אותי כבר לאורך תקופה, כאדם מאופק, ששולט בעצמו, וגם במקרים שמכעיסים אותי מאד, מגיב באופן מאופק ותרבותי. תמיד אני סופר עד אלף לפחות, ותגובותי מתונות. הערב, תגובתי לא היתה מתונה, בלשון המעטה. היא לא היתה מתונה, לאחר שספרתי עד אלף, חצי שעה לפחות, והחלטתי להגיב באופן חריף ביותר.

יש לנו בית של תשעה חדרים, הבנוי בשתי קומות. חדר השינה שלנו נמצא בקומה העליונה, כמו גם אמבטיה מפוארת עם גאקוזי, ועוד שני חדרים שלא בשימוש. אמא של הגננת קיבלה את החדר של הבן הקטן שלי, עם טלוויזיה (בקומה התחתונה). אין בכך כדי למנוע ממנה לשבת אצלנו בסלון, ולצפות מדי ערב בטלוויזית ה- LCD שאצלנו בסלון. האמת שאני לא נוהג לצפות בטלוויזיה, כך שזה לא מפריע לי בדרך כלל. לעיתים אני מתיישב בסלון, אך לאמא של הגננת לא עולה בראש, לשאול אותי האם אני מעוניין לצפות בטלוויזיה, והיא פשוט ממשיכה לצפות בערוצים רוסיים, חוץ מאשר פעם אחת, שבה אמרה לי, תוך כדי שהיא מגישה לי את השלט, לאחר כשעה שישבתי שם, שאני רשאי לשים מה שאני רוצה. האמת שאני די גמיש בעניינים שכאלה, ולא כל כל מתעניין בצפייה בטלוויזיה בכלל, כך שזה זה לא ממש הפריע לי, למרות שאני רואה בכך חוסר התחשבות מסויים.

הערב, עליתי עם כוס שתיה, וכוס של פסטיס לחדר השינה שלי, ומצאתי את הגננת יושבת עם אימה, משוחחות. שאלתי את הגננת האם הכל בסדר, והיא ענתה שכן. האמת שעליתי למעלה, כדי לעשות לגננת סשן חזק, כפי שביקשה אמש ואמרה שהיא זקוקה לו מאד. מפאת נוכחות אימה שמה, עמדתי לרגע נבוך, הסתובבתי, וירדתי לקומה למטה. שתי הפרינססות לא היו רגישות לעובדה שירדתי, והמשיכו לשוחח בנחת בחדר השינה שלנו.

ירדתי למטה, ספרתי עד אלף, ועוד פעם. חשבתי איך להגיב, ושוב. ספרתי שוב עד אלף, שוב ספרתי עד אלף, ושוב הרהרתי איך להגיב. או אז, אחרי כחצי שעה, עליתי למעלה, התיישבתי, ואמרתי לגננת, תתרגמי. את מה שאמרתי, אמרתי לאמא של הגננת. הסברתי לה, שזה הבית שלי, ושיש לה חדר, וסלון. אמרתי לה, שזה הבית שלי, ולא שלה, ושהיא צריכה לכבד את זה. הוספתי שחדר השינה שלנו מחוץ לתחום עבורה. הגננת שאלה, אם אני באמת רוצה שהיא תתרגם, אמרתי שכן. היא תרגמה. אמא שלה ניגשה אלי, ביקשה סליחה, יצאה מהחדר וירדה למטה.

עד כאן, יש גבול, והוא נחצה בגסות.

טירוף הירח​(שולטת) - מובן לחלוטין
וטוב שלא שתקת בנושא..

לילה טוב :)
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוכה הבאה לבלוגי, טירוף הירח
תודה ולילה טוב
לפני 15 שנים
נמשכת{משויכת} - מבינה את הקושי אך לדעתי תגובתך היתה מוגזמת
לילה טוב }{
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - לא נורא שאת חושבת שהיא היתה מוגזמת
לילה טוב
לפני 15 שנים
noa'le - איזה הסחפות... בחורה יושבת לשוחח עם אמה בחדר השינה שלכם.. לא כזה ביג דיל..
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוכה הבאה נועלה לבלוג שלי
את יודעת, ביג דיל, זה נושא מאד סובייקטיבי
לפני 15 שנים
לא סופרת אותך - ועל זה נאמר.. סימנתי את השטח שלי . ושום נפש אמא לא תחדור אליו.

כל הכבוד צ'יטה לעיתים צריך לדעת את הגבול וזה שהיא אמא לא אומר שצריך לשבש לנו את סידרי העולם האישיים.

עלה והצלח (אגב סבלנות זה לא מילה גסה)

(;
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוכה הבאה לא סופרת אותי לבלוג שלי
תודה
לפני 15 שנים
Lady L - ואללה, איכשהו לא נראה לי שלא היתה פה כוונה להעמיד את שיקול הדעת להצבעה בקרב קהל הקוראים...

;-)

לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - ;-)
תודה חברה שלי
}{
לפני 15 שנים
godisafemale​(שולטת) - משמר הגבול זה כאן, נכון?

}{{{{{ Muwah!

(א'עפס.. זה גם החדר של הגננת והיא ארחה את אמה שם)

היה אולי אפשר לסגור את זה במבט בינך לבין הגננת, כנראה היו שקועות..בשיחה :)

מצד שלישי - הצ'יטה כנראה בחר להגיב תגובת מטרייה- המכסה טווח רחב של סימפטומים הקשורים בסימון גבולות שבריא לכולם.

קיצר לא משעמם אצלכם..

אוהבת, אני
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - }{
לפני 15 שנים
godisafemale​(שולטת) - וחוצ של זה..וחוצשלזה... הגיעה העת לשנות את שם הבלוג, אתה כבר לא גר בסוואנה , מתגוררת שם פאקצייה מדופלמת.

היא בטח לא השכילה לטפח את הסוואנה...קיצר שם חדש וזאת הצעתי.

"במסדרונות הארמון"

"ציטה מבויית"

:) סתם נראה לי..שכבר
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - האמת שבייתה אותי הזונה
השם כמובן ישאר
}{
לפני 15 שנים
פרנקי - דבר אחד ברור - זה בית שלך ולא שלך ושל גננת .
אולי אמא לא הייתה מתחשבת במיוחד ואבל אתה היית פשוט גס רוח וגם העמדת את הגננת בינך לבין אמא שלה.
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוכה הבאה שוב לבלוג שלי פרנקי, לונג טיים.
אכן הייתי בוטה מאד, אך לדעתי כך הייתי צריך לנהוג.
}{
לפני 15 שנים
ישרה​(אחרת) - אז בוא תאמר לי , כאחד שכל כך יודע לשוחח כל כך יודע להסביר , אשף התיקשורת בין אישית , איש המילה הכתובת והמדוברת.אז תגיד לי , אפה התקשורת? כמה פעמים ספרת עד אלף במקום ב30 שניות לבקש מהן פשוט לצאת מהחדר, כמה אנרגיה בזבזת על לבשל את עצבייך כשאפשר פשוט להגיד,לא חייבים לגעור להתעצבן אפשר פשוט להגיד או לבקש. חוצמיזה שתדע לך שבגלל שאתה מארח כל כך יפה !, נעים !ברמות באמת של איש טוב אמיתי, אז לפעמים לאנשים קל לאבד קצת את הגבולות ובאמת מרגישים כל כך בבית שאולי קצת שוכחים שהם אורחים. אבל כמו תמיד אני גם אומרת שיתכן שאני טועה , ולגבי הרגשתךבהחלט קטונתי מלשפט ואיש לא שם אותי לכך.
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - אז זהו, שאת טועה, אבל לא נורא.
}{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י