תופפתי בעצבנות באצבעותיי על הבר ותהיתי איזו טעות זו הייתה להגיע לכאן כל כך מוקדם. "את חייבת לבוא בזמן ליום ההולדת שלי", אמרה לי מיכל חברתי, אבל אני ידעתי שאף נפש חיה לא תגיע לבר לפני 23:00.
חייכתי חיוך רחב למיכל שעמדה בפתח הבר, המשכתי לתופף בעצבנות באצבעותיי וקיוויתי שכבר יקרה משהו עד שהבר יתמלא.
לפתע נכנסו בחורה ושני גברים לבר, זיהיתי את הבחורה, היא הייתה עם מיכל פעם באיזה קורס בצבא ומאז הן נשארו חברות. חייכתי אליה מרחוק והיא ניגשה אלי ביחד עם שני הגברים והציגה אותם.
"זה רוני, החבר שלי" - הציגה את השחום הגבוה שעמד קרוב אליה - "וזה יריב", הציגה את השני.
"נעים מאוד", אמרתי והסתכלתי על יריב. הוא היה גבוה, בהיר מוצק באזור הכתפיים, אבל הבעת הפנים שלו הייתה שונה מאוד מהרושם המוצק שהשאיר מבנה הגוף שלו. הוא נראה ביישן וקצת יורם אפילו. המשכתי להסתכל עליו וחייכתי. הוא השפיל את מבטו ואמר בקול רועד קצת:
"אז את החברה הקשוחה של מיכל."
הסתכלתי עליו ואמרתי: "אני מבינה שכבר שמעת סיפורים עלי".
"כן", הוא אמר, "אבל לפגוש אותך במציאות זה שונה מכל הסיפורים".
הוא התיישב לידי והחברה של מיכל ורוני החבר שלה הלכו לכיוון הספה שהייתה בצד.
סקרתי את יריב במבטי מכף רגל ועד ראש והחלטתי שאולי תקוותי נענו ואתו אוכל להעביר את דקות השעמום הארוכות עד שהבר יתמלא.
"ספר לי על עצמך קצת" אמרתי, והוא להפתעתי שתק.
"למה אתה שותק?" שאלתי, והוא אמר:
"אין לי מה לספר כל כך, החיים שלי היו די משעממים עד היום."
"ובכל זאת", אמרתי, "מה אתה עושה בחיים?"
"אני רוקח בבית מרקחת", הוא אמר, ואני חשבתי לעצמי, כמה שהבחור צודק, להעביר את החיים במקצוע המשמים הזה שהדבר הכי מרגש שיכול לקרות לך במהלך היום זה שבין האמהות שבאות לקנות נרות להורדת חום לתינוקות שלהן גם תופיע איזה כוסית שבא לקנות גלולות.
ו"מה עם נשים?", שאלתי אותו והוא הסמיק. הסתכלתי עליו והוא שתק. החלטתי לדובב אותו קצת ואמרתי: "אני מניחה שאתה אוהב נשים חזקות". הוא הסמיק עוד יותר אבל אז בצבץ לו חיוך קטנטן בזוית הפה שלו והוא סינן: "כן" מגומגם מפיו.
"אז מה אתה אוהב בנשים חזקות?" שאלתי אותו.
"אני אוהב שהן תופשות פיקוד", הוא אמר. "אני אוהב להרגיש קצת חסר אונים לידן" הוסיף והשפיל את מבטו לכיוון המגפיים שלי.
החלטתי שאכן השיחה עם יריב בהחלט מרעננת לאור השעמום שהיה שם. המבט בעיניים שלו ושפת הגוף שלו סימנו לי כמו שלט ניאון שיש לי כאן עסק עם עבד מתוק וביישן, שאם הוא טרם התנסה ביחסי שליטה ללא ספק הוא מוכן לזה נפשית. הרגשתי גם קצת משיכה אליו והחלטתי להתקדם עוד צעד.
"אני רואה שאתה מתלהב מהמגפיים שלי" אמרתי לו.
"כן" הוא ענה ולא הרים את מבטו מהן.
"אולי אתה רוצה להתקרב למגפיים שלי קצת יותר?" שאלתי בחיוך ממזרי. לקחתי את קופסת הסיגריות שלי מהבר הפלתי אותה למרגלותיי ואמרתי לו: "תרים לי את הקופסה בקצב איטי ותשתהה ליד המגפיים".
יריב לא היסס לשניה, הוא ירד מהכסא, כרע ברך למרגלותיי, השתהה שניות ארוכות ליד המגפיים שלי, הרים את קופסת הסיגריות ועלה שוב חזרה באיטיות לכיוון כיסאו. כמובן שהאנשים שהחלו לזרום לבר ראו בעינהם מחזה תמים של גבר שהתכופף להרים משהו מהרצפה, אבל עבורי ועבור יריב זו הייתה תחילתה של חוויה נפלאה. לא הסתפקתי בזה ובעודו מנסה לשוב לכיסאו שלחתי את ידי וליטפתי בעדינות את מפשעתו, קיוויתי להרגיש שם בליטה קלה ולהפתעתי הרגשתי נפיחות עצומת ממדים.
ההתעניינות שלי ביריב הלכה וגברה, המשכנו לשבת שם ליד הבר כל מסיבת יום ההולדת של מיכל, שתינו כל מני משקאות ועישנו כמה סיגריות. מדי פעם ניגשו אלינו מכרים אבל נפנפתי אותם אחרי כמה משפטים קצרים כי רציתי להמשיך ולהתרכז ביריב. הרגשתי אליו משיכה גדולה והחלטתי להמשיך ולהשתעשע אתו עד כמה שאוכל.
הרגשתי קצת רעב אז שלחתי את יריב להביא משולחן יום ההולדת של מיכל איזה נשנוש. הוא חזר עם קערית של במבה, הגיש לי אותה ולחש:
"בבקשה".
"בבקשה מה?" סיננתי אליו בכעס, והוא הסמיק קצת, השפיל שוב את ראשו ושתק.
"תשמע יריב, מעכשיו בכל פעם שאתה פונה אלי, אני רוצה שתוסיף בסוף המשפט את המילה 'גבירתי'",אמרתי לו.
יריב הרים את ראשו, הסתכל עלי במבט מבויש, הסומק מפניו קצת דהה, חשבתי לעצמי שאולי קצת התקדמתי אתו מהר מדי, אבל אז הופיע שוב החיוך הקטנטן שבצבץ לו בזוית הפה והוא סינן: "כן גבירתי" מגומגם מפיו.
התחלתי לכרסם את הבמבה שיריב הביא לי. הבטתי בו וראיתי שהוא מסתכל עלי במבט משתוקק.
"אתה רוצה גם במבה, יריב?" שאלתי.
"כן גבירתי", הוא ענה מבלי להסס.
"אם ככה, קח אחד" אמרתי וזרקתי חתיכת במבה על הרצפה במרחק של כחצי מטר מאתנו. יריב החוויר לרגע, הסתכל שמאלה וימינה בחשש, קם מכיסאו, התכופף, הרים את חתיכת הבמבה, חזר לכסא ונגס בחתיכה בהנאה. אחרי חוויות הבמבה החלטתי להניח לו קצת ורק ליטפתי את זרועו, חייכתי אליו ואמרתי:
"אני מאוד מרוצה ממך".
"תודה גבירתי, זו הבמבה הכי טעימה שאכלתי מימי" הוא אמר.
לפני 15 שנים. 24 במאי 2008 בשעה 8:00
