בני בכורי סיים מסלול סיירת. בסוף המסלול, לפני כשבועיים, יצא לרגילה ונסע עם החברה שלו לטורקיה. לאחר הרגילה היה אמור לעבור לתקופה מבצעית. היום הודיע לי שהוא יוצא לקורס מ"כים, והיום הוא מגיע שוב לרגילה. שאלתי אותו מה זה פה, צבא או קייטנה ? הוא ענה שקייטנה.
לפתע שאל אותי כמה טוב אני משחק שח ? אמרתי לו שטוב מאד. שאל מי היה מנצח בשח, אבא של אמא שלו, שהיה פעם אלוף רומניה, או אני ? עניתי שבדרך כלל אני. או אז הודיע לי שהוא מגיע היום בערב עם חבר מהצוות שלו, לתחרות שח מולי. אמרתי לו שבשמחה.
***
לפני כמה שנים, הבן שלי שיחק כדורגל במכבי תל אביב. הוא קרא עלי תיגר, ואמר שהוא והחברים שלו, כבר הרבה יותר טובים מאשר אני והחברים שלי. שאנחנו כבר לא ברמה. צחקתי בקול ואמרתי לו, אתה יודע מה, בוא נעשה משחק. נשכיר את מגרש האימון של ביתר תל אביב, חולצות בצבעים לכל קבוצה, שופט, מעודדות, כמו שצריך. אמר לי עזוב אבא, אנחנו נקרע אתכם. חייכתי.
הבאנו מעודדות, צלמים, הכל ממש. בני והחברים שלו ממכבי תל אביב, מאד התרגשו, וגם אנחנו. בשורה התחתונה, ניצחנו 7:5.
בני אמר שהיה לנו מזל ושלא הלך להם טוב. אמרתי לו, תשמע מתוק, אפשר לעשות משחק נוסף, והוא הסכים. שיחקנו עוד משחק, וגם בו ניצחנו באופן מפתיע בתוצאה האלמוותית 7:5.
לפני 15 שנים. 3 ביולי 2008 בשעה 9:21
