תחילת שבוע אחרי חופש קצר ככול שלא היה תמיד מותחת חלקים משונים ברמת הסבלנות והסובלנות שלי.
היום בא לי לחור לים בצורה שמשבשת את עבודתי, ים, שמשיה, בירה וספר.
----------------
היום בערב אני מתחבק לכמה שעות טובות,
בלי הנחות לעייפות ולצרכים אחרים,
חיבוק לטעמי שפיות,
שלי ושלך,
בלי הרבה מילים.
פיצוי על מרחק.
--------------------
תמיד הייתי וורקוהליק מוצהר,
תמיד,
ומעולם לא הבנתי עד כמה אפשר לשאת את הקוף של העבודה על הגב,
כול פעם שברתי שיאים חדשים,
מה שבטוח זה שסטראט-אפ מבטיח לא בריא לווקוהליקים,
מצד שני איך אני אפרוש לפנסיה לפני גיל 50, עם לא תהייה לי הצלחה אחת גדולה לפחות ביד (כלכלית).
---------------
פעם הייתי מדרג את אורכי הספרים על פי מספר הישיבות הנדרשות על מנת לסיים אותו,
בחופש הפעם שכחתי ספרים,
דבר שלא קרה זה עידן ועידנים, שאני אהיה מחוסר ספר,
אז השאלתי אחד,
.jpg)
בן 119 עמודים ולא יותר, דירגתי אותו למספר ישיבות מועט,
אני מודה, יומיים אחרי אני עדיין חושב על חלקו,
כתוב קשה תוכנית וסגנונית, אבל הסיפור והגישה מענגים,
נהנתי וסבלתי.
סיפור שמשאיר משקעים.
------------------------
הלילה אני מגיע נטו.
לפני 15 שנים. 13 ביולי 2008 בשעה 11:45