בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרצי BDSM בחיים + AI

הבלוג הזה הוא תכלס סוג של יומן בסגנון קמתי בבוקר וחשבתי על BDSM :-)

כולנו עסוקים בשיגרה, אולם מדי פעם אל תוך החיים מבליח פרץ BDSM, שהופך את היום למשהו אחר. רוב הפוסטים עומדים בפני עצמם, אין פה סיפור בהמשכים. אפשר לדלג ולקרוא רק מה שנראה מעניין. את הבלוג אני כותבת מאז 2004 עם כמה הפסקות ארוכות באמצע בהן פחות נכנסתי לכלוב. הוא התחיל לפני שזה הפך לטרנד וזכה לשבחים בעיתונות הכללית בעיקר כי פעם לכתוב בלוג היה דבר נדיר ועוד בלוג בדסמי. למעשה למיטב ידיעתי זה הבלוג הבדסמי העברי הראשון. לאחרונה התחלתי לשלב גם תמונות AI אז הוספתי לשם הבלוג.
* רצוי להצטרף למעקב על מנת לקבל התראה אדומה בכל פעם שעולה פוסט חדש. מבטיחה שיהיה קצרצר. אני שונאת חפירות.
** כל התמונות בפרופיל ובבלוג הן שלי או של הנעליים שלי (למעט מקרים בודדים בהם נכתב שהתמונה היא אילוסטרציה מבנק או בינה מלאכותית).
*** אני רואה שיש לי מלא צפיות אז תגיבו גם ראבק!
**** על פוסטים בבלוג יש להגיב בבלוג - לא בהודעה פרטית! ואשמח להתייחס.
לפני 15 שנים. 29 ביולי 2008 בשעה 20:24

אנחנו מכירים כבר די הרבה זמן. הכרנו במועדון הדנג'ן לפני כמה שנים, אבל מאז שדיברנו על BDSM ולא על סתם נושאים של יומיום, עבר די הרבה זמן. הוא נסע לחו"ל לפני זמן מה ועכשיו חזר וקפץ לבקר אותי. מזג האוויר, היה ממש חם ועל אף המזגן בבית, הרגשנו שאנחנו זקוקים למשהו שיקרר אותנו גם מבפנים, אז החלטנו ללכת לאכול יוגורט קפוא.

יצאנו לדרך, זה היה מרחק הליכה של כ – 10 דקות מהבית שלי ובדרך דיברנו בעיקר על העיר תל אביב ועל הקסם שבה. חשבתי לעצמי שיש דברים שאפשר לעשות בתל אביב באמצע העיר ואף אחד לא יחשוד שמשהו לא בסדר איתי או איתו:-).

אמרתי לו שממש בא לי לתת לו כמה סטירות וחשבתי על כך שיש משהו שמאוד מרגש אותי בסטירות.

זה תמיד מתחיל במחשבה על הסטירה שאני הולכת לתת, ממשיך בתחושה בכף היד אחרי ההפלקה ועולה בזרמים קטנים ונעימים במעלה הזרוע ומגיע במין דגדוג נעים עד הראש.

הוא הסכים, אז עצרנו לרגע והעפתי לו סטירה מצלצלת כזו בלחי ימין. הרגשתי את הזרם הנעים וחייכתי חיוך רחב. הבטתי לצדדים כדי לבדוק את תגובות העוברים ושבים, אחרי הכל אנחנו באמצע תל אביב ותמיד קיימת הסכנה שמישהו יחשוב שמשהו לא בסדר איתי. אמנם זו אישה שמפליקה לגבר ולא ההיפך אבל עדיין...

אף גבה לא הורמה, הרחוב היה בשלו, כנראה שהקסם של תל אביב, היה שם, אף אחד לא חשב שמשהו לא בסדר איתי ואני נתתי לתחושת העונג להמשיך ולזרום בגופי.

המשכנו ללכת ואז היה לו חם, הוא הציע שניקח מונית, אני הסכמתי והוא הרים את היד. כעבור דקה, עצרה לידו מונית ונכנסנו פנימה. הקרירות של המזגן הורגשה מדי ואני נזכרתי שוב בזרם הנעים שעבר בי לפני כמה דקות, הסתכלתי אליו ובלי הכנות מיוחדות, הפעם הפלקתי לו עם גב היד על הלחי שהייתה קרובה אלי. שוב הרגשתי את הזרם הנעים, חייכתי חיוך רחב והדגדוג הגיע גם לראש.

אפילו נהג המונית התנהג כמו חלק מהקסם של העיר ולא חשד שמשהו לא בסדר איתי.

הגענו ליוגורט, הזמנו וישבנו לאכול, היוגורט היה מדהים וגם הדגדוג...

Lynx81​(נשלט) - סיטואציה מענינת ומשעשעת כאחד
הקסם של ת"א או קסם הבדס"ם, אולי פשוט נהג המונית בקטע
לפני 14 שנים
המכשפה בג'ינס​(שולטת) - תודה..האמת שזה כבר קרה כמה פעמים עם נהגים אחרים אז כנראה זה חלק מהקסם...
לפני 14 שנים
Aציבעוני​(אחר) - עכשיו אני מבין שראתי אותך אחרי הסטירה
נינוחה רגועה
לפני 14 שנים
יפיוף כנוע{נשלט} - אני חולה סטירות..

אם תרצי להפליק אזי בכיף
לפני 14 שנים
מפנק בכיר​(נשלט) - בהחלט יש משהו מרגש בסטירות..
הרעש,ההדף,העוצמה,האנחה שאחרי..
לפני 9 שנים
חתול מבויית - יוגורט באמצע תל אביב?! זו כבר סטיה מוגזמת...
לפני שנתיים
Black Tiger - בא לי גם 😍😍😍
לפני שנתיים
באדינות - זה מיוחד גם בעיני, סטירות. האימפקט המיידי. הרגשי, ובהבניית הסיטואציה (בלה בלה).

הייתי שמח מאוד להתנסות..
לפני שנה
idan194cm - בהחלט עושה חשק
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י