כמו שאני אומר לילדים שלי, לכל דבר טוב יש סוף. גם ליחסים שלנו (שהיו טובים, בלשון המעטה), יש סוף, והוא הגיע.
אנחנו נפרדים.
הגננת שלי, אנוצקה בלאגנוצקה,
עשית לי ים של טוב, אושר, ריגושים ועוד מלא דברים שאי אפשר לדבר עליהם עד עצם היום הזה.
היי שלום, וים עצום ורב של הצלחה.
עומד מצדיע, בדום מתוח, לכמה אושר שהבאת לי, למה שאת, למה שעשית בשבילי.
***
החלטנו לעשות שבוע שבועיים של חגיגות פרידה, שבהם נלך עד לקצה, נחווה, ונעשה שישאר לנו רק המון טעם מתוק בפה, מהקצפת שידענו ללקק ביחד, מהטוב והנעים, מהסשנים, סקס כמו שפנים, וים של בלאגן.
שהיחסים הללו ימותו, כמו שהם חיו, עד לקצה המעטפת,
יאללה בלאגן.
פרטים על החגיגות לחברים שלנו בלבד.
***
אנוצקה בלאגנוצקה שלי,
אישה מדהימה שלי, כמעט הכי שאפשר בכלל.
אני אוהב אותך עד לכוכבים ובחזרה. לעולם יש לך מקום עצום רב וחם ביותר אצלי בלב.
אני מנסה לשמור פה על פאסון של קשוח, ולא כל כך מצליח לי. אולי טוב שכך.
שברת לי את הלב. כל כך שכך, שממש. כוסשלהראבק. חכי חכי מה אני אעשה לך כשנגיע הביתה.
לפני 15 שנים. 4 באוגוסט 2008 בשעה 18:54
