הנוף בסוואנה שלי

נפתח דיון שמעניין אותי באלפוני. לשירשור.
תגובתי משמה:

האמת שזנחתי את אלפוני די מזמן, וכל זה על שם מה ?

לדעתי יש פה שאלה בסיסית יותר, שנעוצה בלב העניין, של מהות מה שקורה כאן.

ההנחה שטוב היה אם יותר היו תוקפים אנשים (נשים/גברים) אשר חוטאים בשינאת המגדר השני (נילי), או אפילו מסוכנים, מי ישמע, נשללת על ידי חסידי הסרת אור הזרקורים מאותם אלה (הוא).

שתי ההנחות האלה לא מתקיימות, ולמה ?

בואו נתחיל מהעובדה הפשוטה שזה פשוט לא קורה. לא ההנחה הראשונה, ולא השניה.
הם כן מקבלים את אור הזרקורים, והם כן מצליחים להיות פרובוקטיבים מספיק, בעלי עור פיל מספיק, כדי להמשיך בדרכם, עד שכלובי חוסם אותם לבסוף.

זה הרי פשוט כל כך, אי אפשר באמת לתקוף אותם, כי לאנשים נמאס לתקוף את אותו שוטה חדש שמופיע פה השכם והערב בחצרות פורומינו הכבר לא חביבים. אי אפשר, כי לאנשים נמאס להשקיע אנרגיות כל הזמן, לטאטא את המדמנה האנושית מפה.

בכל חברה מתוקנת, מקימים מוסדות לעסוק באנשים הללו ובסילוקם כדי שלא יפריעו לחברה. אין לחברה יכולת לסלק את המדמנה מתוכה, מבלי מוסדות מתאימים, וכמובן הסכמה רחבה, שחס וחלילה מלהזכיר כאן.

במיוחד כאן, במציאות הווירטואלית, בה כל אחד יכול לצוץ משומקום, ולהשפריץ ממקלדתו השחוקה דברי בלע, מבלי למצמץ בכלל. ואותם אלה, עוברים מאתר לאתר, עד אשר מציפים אותו בכמות זבל כזו, עד שלאנשים נמאס והם פורשים לדלת אמותיהם. פשוט יש יותר מדי כאלה, ופחות מדי כאלה שמוכנים להשקיע מזמנם ומרצם להלחם בתופעה.
זה המצב, ללא כחל ושרק. צריך פשוט להכיר בעובדות.

לגבי לקבל את אותן עובדות, אני לא בעד. אני בעד לעשות שינוי. אבל השינוי מפחיד, והחלק הכי מסובך בכל העניין, הוא להסכים על מהותו של אותו שינוי.

בכל מקרה, בעיני, צריך להיות אתר מנוהל, שבו יהיו מנהלי פורומים, שפשוט יזרקו את אותם פוגענים משם. אבל כמובן נכנסים לשאלה, מי יחליט מי פוגעני, ומי מסוכן, ואיזו הודעה כן צריך למחוק ואיזו לא. לשם כך צריך הסכמה, לא אצלנו.

לדעתי, אחרית הדבר גם צפויה. מישהו יקים כזה מקום, שלאו דווקא יהיה מקובל על כולם, או קיבל בכלל איזו הסכמה על עקרונות נעלים כלשהם, הוא פשוט יהיה שם, ויהיה שם יותר נעים. בגין שיהיה שם יותר נעים, הוא יתפוס תאוצה, ויתמלא תוכן.

ואיכה הותרנו את קדושת חופש הביטוי לדמם קשות ?
וואללה, בעיני, במקום ווירטואלי, יש מקום להגבלה בחופש המקודש הזה. אין בכך כדי למנוע מאותם חסידים, להגיד במקומות אחרים (למשל כמו פה) את דעתם באופן חופשי לגמרי, ויבושם להם ולכל קוראיהם.