נפרדתי לפני כחודש וחצי מאהבה גדולה ועצומה (עוד כשבועיים היו מולאים לנו שנתיים). הלב שלי עדיין שבור לרסיסים קטנים קטנים עם שפיצים דוקרים ושותתים דם.
לפני כמעט חודש, שללו לי את הרישיון, וכנראה צפוי שלא אקבל אותו בחזרה לפחות חצי שנה.
כתוצאה מהעובדה שאין לי רישיון, למרות התגייסותה של גרושתי וחברים, נאלצנו להוריד יום אחד משני ימי הביקור של הילדים באמצע השבוע.
מישהו (לא מהקהילה) שהיה מזמן חבר מאד טוב שלי, עשה לי מעשה רע גדול עצום ורב.
אבדה לי הכארמה הטובה, הסבלנות לאנשים ובכלל, והעוצמה. אני לא במקום חזק במיוחד כרגע, מה שמקרין על סשנים שאני עושה ועל החיים בכלל.
***
ציצים, כוס, טוסיק ושיער זה זכר, רגליים זה נקבה.
עברית, לכו תבינו את זה.
***
גם בימים הכי גשומים, תמיד ידעתי שהשמש עוד תפציע.
שתפציע כבר הזונה.
לפחות היא נקבה, די כוסית אבל מסוכנת כשהיא כועסת. מה עוד שאסור בכלל להסתכל עליה, או ללטף אותה, אז מה זה שווה שהיא כוסית בכלל ? מזל שאין לה רגליים.
***
הזמינו אותי לערב מיילדום. אתם צוחקים עלי או מה ?
דום... מאסטר...
וואללה.
אולי עוד מעט, אני טיפה עסוק עכשיו בלהחלים.
מאחל לעצמי רפואה שלמה.
צ'יטה, תמיד נופל על הרגליים.
סיפרתי לכם כבר שיש לי פוט פטיש רציני ?
***
סופשבוע בלי הילדים.
יאללה בלאגן ?
הממממ.......
עוד לא החלטתי. חשבתי שאולי הפעם אשאיר את הסופש הזה פתוח, לעצמי בלבד, או שלא, נראה כבר מה יהיה.
לפני 15 שנים. 18 בספטמבר 2008 בשעה 9:54
