הנוף בסוואנה שלי

מאז שעברתי לבית הזה, לא התחברתי אליו בכלל. הייתי פשוט אדיש למדי למה שקורה לבית שלא לדבר על עבודות תחזוקה וגינון בבית. היום קיבלתי מרץ פתאומי, תליתי מראה בשירותים שעמדה על הרצפה מאד שעברתי לבית הזה. תליתי לוח שעם עם תמונות של הילדים וחברים מול הפתח של חדר העבודה שלי, וריעננתי קצת את התמונות שמה. בריענון הזה, מצאתי את השקית עם התמונות, גם כאלה שהיו פעם על הלוח, ועברתי עליהם. חתיכת היסטוריה. בזמנו, לפני כשנתיים, שנה אחרי סיום האהבה הקודמת שלי, עדיין התנוססה שם על הלוח התמונה שלה. כמו שכנראה גם התמונות של הגננת ימשיכו להתנוסס שם בגאון זמן רב. אני לא מאלה שמוחקים בלוגים, כמו גם אהבות גדולות קודמות. רק לאחר זמן לא מועט בכלל, נתתי להגננת אישור להחליף את התמונות על הלוח כאוות נפשה. עושה רושם שיעברו הרבה מאד מים בנהר לפני שמישהי אחרת תקבל אישור כזה אם בכלל. האמת כשאני מביט מכאן, משולחן העבודה שלי, נראה לי שאני הולך לעשות אירגון מחדש מוחלט בתמונות התלויות.