שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקרקות האופר

מאז 2004 * אורגינל * הגב אליך הלב איתך
לפני 18 שנים. 17 בספטמבר 2005 בשעה 21:48

בסוף מוזיקה יכולה להפוך להיות רעש, וזה לא משנה כמה היא הפכה אותך, קרעה אותך, טילטלה אותך פעם. בסוף זה יכול להיות רק הדבר הזה שבגללו אתה לא שומע מה אומרים לך בטלפון, ואני אספר לכם מתי זה קורה: זה קורה כשאתה מרשה לעצמך להסתובב מספיק במקומות שבהם אנשים אחרים -- מטומטמים -- בוחרים את המוזיקה. זה הופך אותה לזולה, לזרה, למפריעה. כדי שחרא של מוזיקה לא תבעס אותך בכל פעם שאתה נכנס, לא יודע, למונית או משהו, אתה מפעיל איזה סוויץ' בראש שאחריו שום מוזיקה לא יכולה לעשות לך שום דבר. ובגלל זה -- אם אתם לא רוצים שהחברה המודרנית תדפוק אתכם -- אתם צריכים להסתובב עם אזניות דבוקות לראש בכל מקום.
סקס זה גם ככה. אבל אני לא מצליח למצוא אלגוריה לסקס שאפשר להצמיד 24/7 לאוזן.

נזמית לופתת - אני עדיין אוהבת אותך.
אפילו שאתה לא מי-יודע-מה חכם ולא חשבת על זה שהדילדו הומצא על מנת להיות האלגוריה לסקס שלך, וראוי שתצמידו לאוזן! ואפילו תעשה לו שרשרת לצוואר כמו בפלפונים.

יה. זה מקומו.

}{
לפני 18 שנים
סאנדיי​(נשלטת) - אהבה
לפני 18 שנים
סאנדיי​(נשלטת) - אהבה
לפני 18 שנים
Audrey II​(מתחלפת) - אז אתה נותן לאנשים אחרים -- מטומטמים -- לבחור לך את הסקס?
לפני 18 שנים
Grey / Green - חלילה, לא מטומטמים. רק מטומטמות.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י