לקחתי את צופי לטיול ובדרך עברתי ליד בניין קומות שהוא בגדר סלאמס. מאחד מהבניינים יצאה לפתע אישה עם שני ילדים, פתחה דלת ברזל כזו כמו של מחסן, ממקום שהוא בעצם מחסן בכלל.
בבית דירות על עמודים, שבכל הבניין פרט למחסן הזה, הכל ריק מתחת לעמודים. מישהו סגר עם בלוקים מתחם קטן של כשנים על שישה מטרים, שם דלת ברזל כזו. בקיר הנגדי שלושה חרכי סורגים של בערך 10 סנטימטר על חצי מטר, בגובה התקרה, ללא חלונות, רק ברזלים כאלה כמו סורגים. למבנה המאולתר הזה אין חלונות פרט לחרכים האלה.
המישהו הזה כנראה השכיר את אותו מבנה לאישה האומללה הזו שגרה שם עם שני ילדים. כמובן שאין מיזוג והשד יודע אם יש לה חימום בכלל. המבנה הזה דומה בעיני יותר לצינוק בכלא, מאשר למקום שראוי למגורים.
עמדתי הלום רעם והתבוננתי בה בתדהמה, תוך כדי שפוסעת עם ילדיה והולכת לדרכה, מבלי יכולת לנוע או לומר משהו. לפתע שאלה אותי, מה אתה עושה פה ? מה אתה רוצה ? לאחר רגע ארוך גמגמתי שאני רק מטייל עם הכלב ומחכה לו, והיא פשוט הלכה לה לדרכה.
פשוט לא יאומן.
לפני 15 שנים. 1 בנובמבר 2008 בשעה 18:57
