אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 15 שנים. 6 במרץ 2009 בשעה 21:31

מסתבר שלאחר שכשנה שאני לא מופיע למסיבות, לא כותב בפורומים, כבר הרבה פה לא מכירים אותי. פעם כשהייתי משוחח עם מישהי היא היתה יודעת מי אני, והיתה מביעה הערכה. היום זה כבר לא ככה. יצא לי בימים האחרונים לקרוא מה שכתבתי, באלפוני, ולא רק. אני לא כותב שם יותר, בעידן החדש. לא רק שכך, אני גם לא מנוי זהב בכלל.

אז מה אני עושה פה בעצם ? וואללה, לא יודע.

מה שאני כן יודע, שחופשי זה לגמרי לבד, ואני לבד. פעם כשהייתי מגיע למקום הזה הייתי אץ ורץ למלא את החלל. היום אני כבר לא כל כך שם. אני יושב לי בבית, בשקט.

איך כתבתי פעם, אני לא מתחיל עם סאביות, זה לא ראוי בעיני. מי שרוצה אותי שתפנה אלי. זה לא סתם ככה כך, זה פשוט נכון. מי שפונה רוצה לבוא ממקום סאבי, היא בחרה אותי, ומי שצריכה שאתחיל איתה, היא לא בחרה אותי, ולכן ממילא זה לא רלוונטי. אני מודע לעובדה שמאסטרים רבים נוהגים אחרת ממני, וזה בסדר, אבל אני לא כזה. בכלל על שום מה שיבחרו בי ? נטיית ליבי לומר על שום מה שאני. אבל מי בכלל יודע מי זה אני היום ? הוותיקים.

אז מי אני בעצם ? וואללה, שאלה גדולה. כמה זמן אני בבדסם ? מה זה משנה בעצם. מה שכן משנה זה שיש לי כבוד לבדסם, יש לי כבוד לסאביות, ויש לי כבוד לעצמי. יש לי כבוד לאחרוני המוהיקנים.

אבל אתם יודעים מה, ברגע שמישהו מדבר יותר מדי על מה שהיה, הוא הופך זקן בעיני, ואני לא.

אני לא מדבר על מה שהיה, ממש לא. אני מדבר על מה שעכשיו, ועכשיו, וואללה, אני יודע, רואה ומבחין, ומרגיש.
אני יושב לי בצידי הדרך, ומלקט לי פירורים של אושר (ג'ין וובסטר, אבא ארך רגליים).

אני קורא על התמסרות טוטאליות. וואללה, עשו מזה ערך נעלה, וזה לא חדש בכלל. אתם יודעים משהו, התמסרות טוטאלית בתחת שלי. זה מקום חרבאנה לגמרי. מעולם לא ראיתי שיצא ממנו משהו טוב למישהו מהצדדים, ואני ראיתי הרבה מאד, ממש הרבה מאד.

אז מה יש פה בבדסם הזה שהוא כל כך מקסים ? וואללה, המון. בענק, הלונה פארק של החיים.

E m m a​(לא בעסק) - יש לי הרבה מילים להגיד
אבל אני כל כך עייפה...
קפצתי לקרוא תגובה אצלי בבלוג וראיתי שהוצאת פוסט... אז הצצתי
אז בינתיים לילה טוב ואחלה שבת
:)
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוכה הבאה לבלוגי wildy
לאחר תגובתך קראתי את הפוסט שלך בנושא, וואללה
אם יש לך מה לומר תגידי כשלא תהיי עייפה
צהריים טובים ואחלה שבת גמלך
לפני 15 שנים
תמונה כפרית - ידיד יקר, אכן נעלמת לנו קצת, אולי המון, הרבה אפילו, וחבל. אך מי כמוני יודעת ומבינה את הצורך הזה.

באשר לטוטאליות, תלוי מאד מהיכן היא באה, לא?

מה שמגיע ממקום בריא, נותן פירות בריאים :-)
אגב, קשה מאד להגיע לשם ממקום באמת בריא ונקי, לכן זה מתקלקל כל כך. אבל אני אופטימית.
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - אכן נעלמתי
באופן תיאורטי יש מצב שניתן להגיע למקום בריא, רק שאני טרם ראיתי טוטאליות אמיתית שהגיעה לשם.
חוצמזה בשביל מה צריך את זה בכלל ? מה, לא מספיק נגיד 85% התמסרות ? לדעתי כן. טוטאליות היא לא ערך, ולא צריך להיות קיצוניים מדי בשומדבר.
תעשי חיים נשמה, את בידיים טובות
}{
לפני 15 שנים
תמונה כפרית - :-) בידיים טובות מאד.
תודה יקירי
}{
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - }{
לפני 15 שנים
Whip​(שולט) - כשהר גבוה, ידוע ומוכר
מחפשים המטיילים אותו.
אם נשחק והפך לגבעה
איך יכירו חדשים את גדולת עברו?
(איי אאוץ' וויפ, המאה ה-ז')
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - ארים כוסית לחיי המטיילים באשר הם מוצאים הר או גבעה.
סופש מקסים נשמה
לפני 15 שנים
מקעקעת - לא רק אתה לא יודע מה אתה עושה כאן...
יש עוד הרבה שלא יודעים, ואולי כן יודעים..אבל נוטים
לשכוח... :-(
ו...הכי טוב בצד הדרך, משם רואים הכל הכי טוב.
"רואים רחוק, רואים שקוף..,"
לונה פארק, המממ...והמתקן הטוב ביותר שבו,
רכבת ההרים... :-)
}{
לפני 15 שנים
צ'יטה​(שולט) - וואללה
תודה נשמה
}{
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י