לפני 15 שנים. 27 במרץ 2009 בשעה 12:02
הייתי מגדיר סאדו מאזוכיזם נפשי, כקשר שבו השותפים גורמים אחד לשני כאב/סבל שהוא נפשי/ריגשי, (בניגוד לפיזי). יש מקרים, בהם השותפים טוענים שהם נהנים מהכאב הנפשי הזה.
לאחרונה יצא לי לחשוב על זה ואני סבור שזה לא SSC בכלל.
זה לבטח לא שפוי, אני משוכנע שזה לא בטוח, וגם לגבי ההסכמה יש לי ספק מובן.
אני לא משוכנע שניתן לכלול את זה כפעילות בדסמית בכלל.
מה דעתכם ?
פתחתי גם כנושא לדיון באלפוני.
