בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקרקות האופר

מאז 2004 * אורגינל * הגב אליך הלב איתך
לפני 15 שנים. 12 באפריל 2009 בשעה 22:07

אתה מוצא את עצמך בכל מיני מצבים מוזרים בבדסמ. הפעם הזאת שבילית קשור לעץ כל הלילה. אותו לפנות בוקר בדאנג'ן שבו הבנת שאתה מרביץ לבוסית של הבוס שלך. הדברים שהיית מוכן לעשות, ועשית, בשביל הבחורה המכוערת להפליא והכריזמטית הזאת. ואל תשכח את הזאת שלא מדברת איתך יותר אף פעם רק בגלל שאותה רצית לשמח במיוחד. אבל שום דבר לא מוזר כמו לתת למישהי סטירה בפעם הראשונה.

אתה מוצא את עצמך בכל מיני מצבים משמחים, גם, משמחים באופן מפתיע: כי כשאתה בן 11 ואתה מכיר ברצונות האלו שמתבשלים בתוכך - אחרי תקופה קצרה של הדחקה מפוחדת, שבאה אחרי תקופה קצרה ממנה של הנאה ילדותית, חסרת מעצורים, מפנטזיות על בנות הכיתה שלך קושרות אותך לעץ, שם אתה מבלה את הלילה, או להעניש את המנהלת - באותו רגע ראשוני של הכרה בסטיות שלך, אתה לא מקשר ביניהן ובין שמחה או נעימות. בטח לא אהבה. אבל הם שם, רגעי השמחה: השלווה המושלמת במיטה שלך, אחרי שחטפת מכות משתיהן; זאת שבוכה לה, איתך, לך, אחרי; רגע הרעיון שמנצנץ בראש ורגע הביצוע שלו - שתי תמונות מראה סימטריות, הדוקות, מושלמות. ואהבה, אל תדבר איתי על אהבה.

אבל אין נוסטלגיה בבדסמ, ואני בחיים לא אבין את זה. כשהייתי בן 21 מצאתי דרך האינטרנט כמה חבר'ה שעסקו כמוני באיזה תחביב מטומטם וביליתי כמה זמן בלעזור להם לארגן כל מיני מפגשים, תחרויות, עניינים לחבורה שהתעסקה בזה גם. ועד היום תקוע לי במוח זיכרון נוסטלגי נעים, כמו מרשמלו באמצע הפירה, של המחסן המעפן שקישטנו בשביל אחד המפגשים האלו, כולו פחונים ולכלוך. אבל משהו בבדסמ מקשיח אותך אפילו בעוד הוא ממשיך לגרות את בלוטות ההשתאות והשמחה שלך. אתה לא מתגעגע לשוט ההוא, לא לבחורה הזאת שהחזיקה אותך בביצים. אתה מתגעגע להחזיק ידיים מתחת לשמיכה, נזכר בעינים לחות בשופינג בשתיים בלילה עם מישהי שאהבת, כותב שירים על זיכרון הפעם ההיא שהיא אמרה לך שהיא רוצה לגור איתך. אבל בבדסמ אתה כמו נמר: אתה חושב על היעלה הבאה שתגלה לך מבין השיחים וחוץ מזיכרון הדם על השיניים שלך, מהקודמת לא נשאר כלום.

אחותופל - יפה מאוד!!!
לפני 15 שנים
Perpetua - פשוט לא נכון. מצטערת. גם בבדס"מ יש נוסטלגיה. או רגשות. או כל מילה גסה אחרת שבה תרצה לקרוא לזה.
לפני 15 שנים
Grey / Green - אצלך, לא אצלי.
לפני 15 שנים
Grey / Green - חוץ מזה, רגשות יש המון. אמרתי שיש רגשות. אני מדבר על נוסטלגיה.
לפני 15 שנים
wrong naughty girl​(לא בעסק) - אם לא הייתי מדברת עם חברה על הנושא הייתי לגמרי מסכימה איתך. אני לא מסתכלת אחורה בגעגועים על כלום על אף שהרוב היה טוב בזמנו.
ואילו לחברתי יש רגשות מיוחדים לשולט הראשון שלה כמו א הקלישאה של זה שמאבדים איתו את הבתולים.
זה כנראה עניין של אופי. אה וגם לזה שאידתי איתו את הבתולים אף פעם לא התגעתי (:
לפני 15 שנים
זיקית - חבל. עצוב, קצת.
לפני 15 שנים
לא קשורה - אז אתה לא מסוגל לחבר בין זו שאיתה אתה בדסמי לבין זו שאותה אתה מסוגל לאהוב.
זה נשמע לי הגיוני בדיוק כמו האופציה האחרת.
לפני 15 שנים
Grey / Green - מה פתאום. מאיפה הבאת את זה?
לפני 15 שנים
נזמית לופתת - האמת היא שיותר מוזר מסטירה זה אגרוף. או בעיטה. אבל נו, אני והקיקבוקסיאסאמ שלי.

עצוב, קצת, גם בעיניי. לי אין נוסטלגיות כי אני עוד קטנה. אולי נסה לעשות רומנטיזיציה בבדסמ שלך לכל מיני מחוות ולכל מיני אקטים. זה כיף, נעים ועושה נוסטלגיה. אולי גם קצת כוסית, אבל למי אכפת. הרי.

לדעתי זה לא תסביך השפחה (בהשאלה: תסביך הזונה הקדושה).
לפני 15 שנים
אחותופל - לא מבינה את כל אלו שעצוב להן...

בעיניי זה דווקא משמח, והרבה יותר נכון. כי נוסטלגיה לרומנטיקה זה חמוד וראוי. אבל נוסטלגיה לשוטים? לרגשות קשים? ללהיות מושפל? ללהשפיל? על מה ולמה?
לפני 15 שנים
נזמית לופתת - אני לא מבינה למה את לא מבינה. ועוד כאן. אולי כי הרומנטיקה שלנו היא לרגשות קשים כמו גם לרגשות רכים. לכולם יש מקום בהסתכלות בנוסטלגיה מתרפקת. ללהיות שייכת ונאמנה. ללהיות הכי טובה בשבילו. לאיך עמדתי יפה שם ולא בכיתי, ולאיך עמדתי קצת כעורה והזלתי דמעה. וכו'.
לפני 15 שנים
Grey / Green - אולי זה כי אני לא סאבית. אולי כל הנוסטלגיה היא בצד המקבל?
לפני 15 שנים
נזמית לופתת - הכרתי מספר שולטים שהסתכלו אחורה על רגעים בהתרפקות נוסטלגית. אני יכולה לומר שהופתעתי שזה האופן שבו הם מסתכלים על אותם רגעים. לא בגלל שהם שולטים, אלא דווקא בגלל שהם גברים. ויהיו הם גברים רגישים כפי שהם, בכל זאת הופתעתי.

אולי העניין טמון בכך שאתה לא מייצר חוויות רומנטיות. אדם לא חייב להיות סאבית בשביל להיות רומנטי. כלומר, האם חווית אהבה או רגשות חיבה עמוקים במיוחד כלפי סאביות שהנעימו את זמנך? או שולטות שבילו איתך רגעים מענגים? אתה כמובן לא מוכרח לענות. יכול להיות שאתה עדיין בשלב שאתה מגלה ריגושים ולא בשלב של "לבנות קן" ולכן החוויות שחווית בבידיאסאמ הינן חוויות מיניות גרידא. מעוררות ככל שיהיו, מגרות, מרגשות ואפילו מוזרות לפעמים.

ייתכן שפשוט לא עבר מספיק זמן כמו שעבר מאז אותה חוויה של פחונים, לכלוך ומרשמלו באמצע הפירה. זמן שגורם לך להסתכל אחורה בנימה של געגוע, בתשוקה לחזור לנעורים. זמן שגורם לך לפתח *כמיהה לעבר*.

האפשרויות שהעליתי נובעות מההיכרות הקלושה שלי איתך, מאיך שאני מתנהלת ומגיבה לחוויות בחיי ומהגדרתו הבסיסית של המושג "נוסטלגיה". לכך גם התכוונתי כשכתבתי בצחוק שאני עדיין צעירה מכדי להיזכר במקרים בנוסטלגיה. הדברים שחיזקו את ההתרשמות הזו שלי, הם הזכרונות הנוסטלגיים שכן דיברת עליהם, חלקם זכרונות רומנטיים ישנים, חלקם חוויות גיל העשרים.

אני יכולה להציע לך להוריד כמה מגנים שאתה אולי חושב שאתה זקוק להם כאן ב"עולם הבידיאסאמ". מינוס איזה שיריון ושוט, פלוס חום וכנות. משהו באובדן התמימות גורם לנו גם לאובדן היכולת להרגיש חמימות ולהתרגש, אמנם נגזרות של ר.ג.ש. אבל קצת שונות מרגשות בפשטותם.

חוץ מזה, הידעת שהמושג "נוסטלגיה" נטבע במקור כמחלה?
לפני 14 שנים
NelieL - למה תחביב מטומטם!?
*מכות*
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י