ירקרקות האופר

1. יש כאן אנשים עם כינויים מתוך משחקי מחשב. מצחיק. חנונים עושים סקס? ועוד סקס מעניין?

2. הנה משהו שתמיד הרגיז אותי: מי שלא מצליח לסתום את הפה ליד פנטזיות לא מוסריות. סתם, קראתי איזה משהו ישן, והיה שם סימפוזיון שלם על האם הילדה נחשפה לבדסמ. הילדה. בפנטזיה. הילדה הזאת שלא קיימת.

3. תמיד רציתי להגיד סימפוזיון.

4. פנטזיה צריכה להיות לא מוסרית. פנטזיה צריכה להיות מחוץ לגבולות היומיום. אי ההסכמה צריכה באמת להיות אי הסכמה, הסכנה באמת צריכה להיות סכנה. אונס צריך להיות אונס וכאב צריך להיות חד, גבולי, מטלטל. אם זה לא ככה לא מדובר כאן בפנטזיה, אלא בתיאור סשן - אולי מלאכת התיעתוק המשעממת ביותר מאז הפסיקו לשדר טניס ברדיו.

5. זה לא אומר, דרך אגב, שהפנטזיה צריכה להגביל את עצמה למחוזות הקיצוניים של הסטיה. בכלל לא. פנטזיות נוהגות להיות נעימות מאוד כשהן בתוליות מאוד: היא הרימה קצת את החצאית, אני נשמתי את הבל כוסה ברוח הקיץ, היא הרביצה קצת בטוסיק. אבל פנטזיה שמוותרת על הפנטסטיות ועוסקת במקום במה שקורה שוב ושוב ושוב ושוב, ממילא, בין כל שני אנשים בכל מקום בכל זמן, היא יבשה וקרה כפסטה דאתמול ומקומה יכירנה לה באותו מקום אליו שולחים פסטה מאתמול.

6. (למקרר).

7. בקיצור, שתרביץ רק קצת בטוסיק - אבל לאסיר האהבה שלה, שהיא לכדה מנסה להציץ לה בבריכה ועכשיו היא תלמד אותו לקח.

8. עקב שינויים במבנים מוחיים מסויימים, הקשורים אלי אבל שאין לי שליטה בהם, אני הולך קצת. תמצאו אותי בצד השני, מסיים כל מיני הבטחות שהבטחתי מזמן. אל דאגה, אני אשוב במהרה.