סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה וידה לוקה

לא רק שליטה. והפעם: הצפרדע והעקרב (ביי לבליסנה)
לפני 14 שנים. 3 ביולי 2009 בשעה 7:02

לפעמים בא לי לכתוב ספר, אבל הוא יהיה הזוי מדי ומי בכלל יאמין שהכל אכן קרה.
לפעמים בא לי לבכות, עד שתצא לי הנשמה.
לרב בא לי לשמוח, עד שאתגלגל מצחוק ואשנק מהקלה.
לעיתים בא לי ללכת ולא לחזור בחזרה.
לפעמים, בא לי לשלוט ולא ממש משנה אם בגבר או באשה.
לרב בא לי למצוא את מי שהייתי, לפני שכל זה קרה.
אני רוצה את כל החבילה: קריירה, בית, משפחה,
גבר, אשה ובעיקר אהבה. לחוש אותי שוב מפרפרת, בין ריגוש לתדהמה.
כל כך הרבה חומות בניתי ולהסיר אותן זאת עבודה.
בנתיים, אני נושמת, אותי, אליי - בהדרגה.

צ'יטה​(שולט) - יש איזה משהו כזה בזוגיות, שהיא לוקחת משהו ממה שהוא את, אבל בה בעת נותנת לך משהו מבת הזוג.

כאשר נפרדים, מוצאים לפתע פתאום את החלקים שלך שאבדו בקשר, מה שגורם תחושת אושר.

כמובן שכדאי גם לחבק, (כמו שאת עושה), את החלקים שלה שהיו שם שלך, שכעת אבדו, באופן מסויים לפחות.

חיבוק גדול, עם איחולי יין ויאנג של שלמות סימביוטית.
}{
לפני 14 שנים
Belisana​(שולטת) - תודה-תודה ומחזירה חיבוק גדול:)
לפני 14 שנים
זרה מוכרת - אהובתי,
חלק מהאתגר ואפילו מהכייף, הוא לגלות מחדש עת החלקים שנאלמו בנו במהלך תקופות קודמות.
תהני מהחויה אהובתי, כי במהלך הדרך את לומדת עוד קצת את עצמך ועל עצמך.
נשיקות המון המון
לפני 14 שנים
Belisana​(שולטת) - ממי שלי, אוהבה, אמרתי לך כמה אני מאושרת שאת חברתי? אוהבת המון
לפני 14 שנים
vipasana​(נשלט) - מזדהה עם כל מילה והייתי רק מוסיף את האומץ להיות חופשי באמת
לפני 14 שנים
Belisana​(שולטת) - קיבלתי:) תודה
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י