ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעבור חופן צומי

אני רוצה את אור הזרקורים; אני רוצה תהילת עולם; אני רוצה את סגידתו של קהל משתאה; אבל אני מוכנה להתפשר על צומי, בינתיים.
לפני 10 שנים. שני, 27 ביולי 2009, בשעה 04:47

מה שמסקרן אותו במיוחד זה למה הניילון הנצמד. לאזיקים שכובלים אותו למקומו הוא רגיל, אבל היום נראה שהיא מרגישה צורך להקפיד במיוחד, מצמידה אותו ביסודיות למיטת השעשועים שלהם, מיטת היחיד בחדר הנוסף, במטרים רבים של ניילון נצמד. הוא חש בלחות שמתחילה להיקוות בין עורו לבין הניילון, ואסיר תודה על המזגן שבלעדיו היה פשוט מתבשל. מחשבותיו נודדות להן לקול החוזר והנשנה של פרישת הניילון מהגליל.
כשהיא פולטת מפיה "אה!" של שביעות רצון הוא מתנער. הוא לא בטוח איפה היה, אבל כעת הוא בטוח איפה הוא נמצא. במיטה. עיניו מכוסות. ידיו כבולות. וכשהיא מנדנדת אותו מצד לצד, לניסיון, הוא מבין שהוא מוצמד למיטה ביסודיות. אין לו כמעט כל טווח תזוזה, כל גופו עטוף ומלופף. כל גופו, מלבד הראש - והוא אסיר תודה כל כך על שזרימת האוויר שלו חופשית ונינוחה - והזין, הזין שנשאר חופשי לטעום את האוויר שם, באמצע גופו, בין הניילון שמכסה את בטנו לניילון שמכסה את ירכיו.
בפעם הראשונה הוא מתחיל לחשוש קצת. עד עכשיו נמנע מלחשוב. עכשיו זנב של תהייה מתגנב לו. תהייה, ובעקבותיה הפחד. מה היא הולכת לעשות לו, שמחייב חוסר ניידות מוקפד כל כך?
הוא כבר כמעט פותח את פיו לשאול, כשהיא מתחילה לדבר. "עכשיו", היא אומרת כמעט בלחש. קולה עדין, מתוק, מלטף את תנוך אוזנו ברכות. "זה הולך להיות נורא פשוט. הכי פשוט". הוא כמעט עונה. כמעט שואל, בלחץ, בעצבים, שתאמר כבר. אבל הוא שותק. "אתה יודע מה אני הולכת לעשות?" הוא מניד בראשו אל עבר הקול. "אני הולכת לעשות לך ביד. כל כך פשוט". הוא שומע קול התזה - ג'ל שניתז מתוך הבקבוק, הוא מוכן להמר על כך - ורגע לאחר מכן חומר קריר נמרח על הזין שלו ומקפיץ אותו. הוא חש את המריחה עוברת ביסודיות רבה מבסיס הזין שלו לקצה ובחזרה, והזין שלו, צייתן וממושמע כדרכו, נמתח מיד.
"בעצם", היא אומרת, "אפילו יותר פשוט מזה". קול שפשוף נשמע. מה היא עושה? מנגבת ידיים? בטח שכן, עם כל הג'ל הזה. הוא שומע כמה נקישות. היא מחפשת משהו. או מזיזה משהו? מרימה משהו? "אני הולכת לעשות לך ביד רבע שעה. בדיוק רבע שעה. אני מכוונת את הטיימר מעכ - " והוא שומע קול חריקה ממושך, " - שיו". עכשיו נלווה לדבריה קול תקתוק מהיר ורציף. יש קול נקישה - היא מניחה את הטיימר? - ואז הוא חש שוב בידה על הזין שלו, מתחילה לשפשף. מעלה, מטה, מעלה, מטה, בסוף כל תנועה כף ידה מתפתלת, מתהדקת סביב כיפת הזין שלו, ואז חוזרת לרדת. אילו עיניו לא היו מכוסות עכשיו, ממילא היה עוצם אותן, מתמכר לעונג.
אבל היא ממשיכה לדבר. "בדיוק רבע שעה", היא אומרת, מתזמנת את מילותיה לקצב תנועות ידה. "בדיוק רבע שעה. אז אתה מבין", התקתוק הרצוף מוסיף רקע לקול הלחשוש של דבריה וגורם לכך שאינו בטוח מאיזה כיוון בחדר קולה בוקע, אם כי הוא בטוח מאד באיזה כיוון הוא מרגיש את ידה, "אתה יכול לגמור מתי שמתחשק לך, חופשי, זה לא מפריע לי. רק תדע שאני אמשיך בדיוק עד שהטיימר יצלצל. לא שנייה פחות, לא שנייה יותר. ואז אני אפסיק".
ועכשיו לבו קופץ לתוך גרונו כשהוא מבין בדיוק בשביל מה כל הניילון. רבע שעה, הוא חושב, זה זמן ממש קצר יחסית לכזה נצח.

יפה וחיה - אווץ'... מעולה :-)
לפני 10 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - מקסים כהרגלך.
התגעגעתי לכתיבה שלך.
בלי פילוסופיות ובלי ניו-אייג', פשוט רוצה גם, ככה נקי מנויילן.
WB
לפני 10 שנים
Bloody - לא הבנתי.
לפני 10 שנים
לילי ש' - כן... מה הנצח?
לפני 10 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - <אנחה>
ובכן, לסיטואציה המתוארת לעיל יש שלוש תוצאות אפשריות:

1. האוביקט גומר בדיוק עם הטיימר. כולם מרוצים.

2. האוביקט גומר בטרם עת. עשית פעם ביד לגבר מיד אחרי שהוא גמר? עבור רובם זה גיהינום עלי אדמות.

3. האוביקט לא גומר בטרם בוא הטיימר. כלומר, בכלל לא. כל הזין.

ועכשיו, האוביקט צריך להתמודד עם הדילמה באיזו מבין שתי האפשרויות האחרונות הוא מסתכן, דילמה שהאיזון שלה הולך ומשתנה עם התקדמות הזמן, אבל היא אף פעם לא מתבטלת לגמרי. אני אוהבת סיטואציות שבהן בנאדם צריך לבחור בין שתי אפשרויות מחורבנות באותה מידה.

אוף. למה אני צריכה להסביר את זה? <הולכת לבכות בפינה>
לפני 10 שנים
Bloody - אבל...אבל...אבל... זה לא הוגן!
לפני 10 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - אה, שיט, איך לא קלטתי את זה קודם??? טוב, אני אמחק את הפוסט.
לפני 10 שנים
Bloody - למה את הפוסט? רק את עניין רבע השע :)
לפני 10 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - מותק, ביום שבו אני אמחק *משהו* שכתבתי בגלל שהוא לא הוגן... טוב, אל תצחיק אותי.
כן, זה לא הוגן. ככה אני אוהבת את זה. ועכשיו לך תבכה לאמא ותעזוב אותי בשקט. :-)
לפני 10 שנים
Bloody - למה, את לא מעדיפה שאני אבכה לך? :)
לפני 10 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - גברים אמיתיים לא בוכים!

(טוב, האמת היא שקצת, לפעמים, אבל זה באשמתי. אני קצת ביצ'ית, כנראה).
לפני 10 שנים
לילי ש' - זה באמת לא פייר, כי הבנתי את זה! כלומר, חשבתי על זה, אבל המשפט האחרון בילבל אותי- רבע שעה מול הנצח? וגם המילה "בדיוק" בשביל מה הניילון- בילבלה כי זה נשמע שהוא הבין משהו ספציפי שהולך לקרות ואני לא.
לפני 10 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - איזה יופי.
אח, התגעגעתי לכתיבה שלך.
לפני 10 שנים
Lady Lilith​(שולטת){חפיץ} - גרר. יאם. Like!

התגעגעתי למילים המחרמנות שלך...
לפני 10 שנים
גוליבר​(מתחלף) - נהדר.
שאלה (אולי קצת נאיבית): היא הולכת לעדכן אותו על מצב הטיימר?
לפני 10 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - ברור שלא!
אני מזועזעת שבכלל העלית את האפשרות, הרי זה יהרוס את כל הכיף! :-)
לפני 10 שנים
מרצדת - בחיי, הייתי צריכה אתמול לחשוב "מליון שקל" במקום "מעניין איפה סוקי".
זה יופי.
כלומר, אני יותר אוהבת כשאת כותבת גם את התחנונים, אבל גם זה יופי.
לפני 10 שנים
TalTul - גם ניילון נצמד וגם לנסות לתזמן את זה?
נשמע כמו חתיכת התמודדות D:
נראה לי שאני כבר הייתי יוצא מדעתי. או שהייתי הולך על לגמור ואז לספוג את התופת שתבוא אחרי זה. who knows.
לפני 10 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - כן, כן, היו פה אנשים שטענו שזה לא הוגן. כמעט גרם לי רגשי אשמה לאיזה עשר שניות...
לפני 10 שנים
TalTul - חחחח כן, בטח P:
מי אמר שצריך להיות הוגנים? ;)
לפני 10 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - אני יודעת? שמעתי שמועות שיש אנשים שחושבים שזה חשוב. לך תדע. P-:
לפני 10 שנים
TalTul - חשוב? חשוב שיהיה כיף P-:
לפני 10 שנים
חתולה והייטק - מעניין מאוד ומפרה,
מעבר לכתיבה המצויינת :-)
תודה
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י