ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקרקות האופר

מאז 2004 * אורגינל * הגב אליך הלב איתך
לפני 14 שנים. 1 באוגוסט 2009 בשעה 21:04

1. סקר קצר לקוראי הקבועים: אני מפרסם כאן הרבה פוסטים שאני כתבתי בעצמי בלי עזרה, אבל גם הרבה דברים שאני מוצא ומרגיש צורך לחלוק איתכם -- כמו הפוסט הזה שמתחתי וזה שמתחת לזה שמתחת לזה שמתחתיו. אתם רוצים לקבל גם פוסטים מהזן השני -- או רק פוסטים שמתקבלים אחרי שאני מזיע על המקלדת? אל תתביישו לא להגיד לי, "תזיע, נבלה" -- חם עכשיו ואני מזיע ממילא.

2. ------

לא חשבתי על הרגע הזה כבר שש שנים בערך. את על הברכיים על השטיח ואני על הספה האפורה, בטח 2000 עכשיו או 2001. את עירומה והחזה שלך -- בזיכרון שלי הוא יפה באופן יוצא דופן -- נושא סימנים שמראים שלאחרונה גיליתי לך שיש דבר כזה, סקס עם מכות ועונשים ועוד דברים. את אוהבת את זה. את במיוחד אוהבת להרגיש כמו מישהי אחרת. את משחקת איתי תפקידים: אתמול היית חניכה צעירה בצופים ואני הייתי איזה מבוגר בלתי אחראי. שלשום שתית במסיה שאירגנתי פה, למרות שאמרתי לך לא לשתות. את נותנת לתפקידים שלך שמות ואופי והיסטוריה אישית. עכשיו אין תפקידים, רק הפה שלך עובד בדממ. את מוצצת לי אבל את לא טובה בזה. אבל את רוצה, כי אמרתי לך אתמול, בין הזיה אחת למשנתה, שכשאני גומר לך בפה והשפתיים שלך מחבקות אותי, זאת ההרגשה הכי טובה בעולם. ואנחנו רודפים אחרי תענוגות, ואת רודפת במיוחד אחרי התענוגות שלי, ואת מתעקשת למצוץ.

אנחנו מבלים ככה דקות לוהטות, החלון הגדול פתוח ומתקיף אותנו בקרני שמש: החזה שלי, הגב שלך. את נושכת אותי ואני מאבד סבלנות ומושיט יד לראש שלך ודוחף אותו על הזין שלי. את משתנקת אבל אני לא עוצר, ולוקח לך רגע להבין שאת צריכה להפסיק להלחם, ומשהו בך נרפה ואני מחליק אותך עד שהפנים שלך נבלעות בבטן שלי. ואז אני מושך אותך אחורה, משפר עמדות על השיער שלך כדי שאני אוכל למשוך יותר טוב. את נושמת קצת ואני מחליק אותך קדימה. ואחורה. קדימה ואחורה. את ממשיכה לנסות למצוץ ואני נותן לך סטירה ידידותית ואומר לך רק להרפות ולחבק אותי עם השפתיים. אני מזיין לך את הפה ככה, כמה דקות, ואת משתפרת: את כוס טוב, אני אומר לך, והכתפיים שלך רועדות בדרך מאוד אופיינית. כשאני רוצה לגמור אני נסוג אחורה ככה שהשפתיים שלך מחבקות את הקצה, ואת מחבקת חזק ואני גומר. אני יוצא ומחייך ואת מתחילה לבכות. אני מסתכל לך על העיניים ומבין שאת לא שם. את מישהי אחרת. אני נאנח.

"מי את עכשיו?"

את אומרת בקול מלא זרע שאת שפחה קטנה שרק הגיעה למשק הבית, ואת רעבה ובבית הזה את לא מקבלת אוכל עד שאת משרתת אותי מינית. הזקפה שלי נעלמת באותו רגע. אני גולש יחד איתך לשטיח ומחבק אותך מאחורה ואנחנו שוכבים בדממה, ואני מחפש מה להגיד. אחרי כמה דקות אני מוצא:

"את יכולה לבלוע".

פרלין​(נשלטת){ש} - תזיע נבלה.

וברצינות, מכיוון שאתה במועדפיי, לא פעם אני מוצאת את עצמי מקללת אותך כשאני מגלה ששוב פרסמת תמונה, קיבינימט, או הנה, עוד פוסט חד שורתי.

מה, לא מגיע לנו? מגיע.
לפני 14 שנים
הלקאה עצמית​(נשלטת) - דם, יזע ודמעות, לא פחות.
אני מוכנה להתפשר על חד שורתי, סיכמנו שלא משלמים פה כמו שצריך.
לפני 14 שנים
Grey / Green - אבל לא משלמים כאן בכלל!
לפני 14 שנים
קובלט - טוב, נו, גם וגם וגם. אבל אם תזיע תוך כדי זה יהיה מושלם!
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י