שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה וידה לוקה

לא רק שליטה. והפעם: הצפרדע והעקרב (ביי לבליסנה)
לפני 14 שנים. 13 באוגוסט 2009 בשעה 11:11

המון צופים בבלוג שלי הבוקר, למרות שלא כתבתי דבר חדש היום.
אני מניחה שחבריי, מכריי וגם כמה אנשים סקרנים לקרוא את תגובתי לפוסט של אור.
ובכן, אל תעצרו את נשימתכם:) אני לא מתכוונת להגיב בפומבי לדברים שהפרטיות יפה להם, בשם הכבוד שנותר לי למה שהיה לנו פעם, לפני כל התקופה האחרונה. בנוסף, אין לי לא רצון ולא צורך להוכיח משהו למישהו. אני ויקיריי יודעים את האמת וזה לגמרי מספיק.

אני יכולה לומר רק שכן, האגו שלי נפגע מאד, אבל זה רק פועל יוצא של קשר שבעצם הסתיים מזמן וכל האהבה שנותרה בו היתה למי שהיינו פעם ולא למה שיש בהווה. בדיעבד, אני מבינה שהמעשים שנעשו רק שחררו אותנו לאהבה חדשה, טובה ובריאה יותר.

ואל דאגה, האגו שלי מלוטף ונעים לו.

זרה מוכרת - יקרה שלי,

אני יודעת שזו קלישאה
אבל יש דברים שרק הזמן עושה עמם חסד.

הזמן מנקה את הכאבים הנוכחיים
ומשאיר אותך עם הזכרונות של הטוב שהיה,
הוא לוקח את כל המסכים המטושטשים
ונותן לך את האמת כהווייתה.

חיבוק ענקי מכאן
לפני 14 שנים
בטי בום​(שולטת) - כל כך מזדהה עם מה שכתבת , הייתי שם לפני כמה חודשים ויודעת מנסיון שברגע שעובר הכאב והכעס מבינים בעצם זה רק לטובה . הכאב הוא על הדרך .
שולחת חיבוק ענקי גם ממני ומסכימה כרגיל עם כל מילה של זרונה .
לפני 14 שנים
tch​(נשלט) - העובדה שאינך מתכוונת להגיב בפומבי היא החלטה נכונה לטעמי ורק נותר לומר לך מילה אחת...כבוד !!!
לפני 14 שנים
Succubus​(אחרת) - כמה שפחות, יותר טוב.

(הערה: כתוב שם ש?פ?חות, לא ש?פחות).
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י