הנוף בסוואנה שלי

היה לי פעם מנהג שתמיד כתבתי פוסט יום הולדת לחברים הקרובים שלי. איכשהו בזמן האחרון פיספסתי כבר כמה וכמה פוסטים כאלה לחברים מאד קרובים שלי. זה מוזר בעיני, איך זה קרה בכלל ? האמת שגם פיספסתי תגובות לשירשור יום ההולדת שלהם. אני זוכר שקראתי אצל מישהי בפרופיל שהיא לא מגיבה לשירשורי יום הולדת. זה נראה לי מוזר בזמנו. בהסתכלות שלי על העניין, ולא רק על זה, אני מתבונן בתגובה שלי לאיך אני מרגיש למשל כשמגיבים לי לשרשרור יום ההולדת שלי. יש בתגובות משהו שמחמם את הלב. אז למה אני לא מגיב ? אז זהו, שלחברים הקרובים שלי אני מרגיש שאני רוצה לכתוב ברכה מושקעת, ואיכשהו במצוקת הזמן שלי אני לא מגיע לזה. אז יש כמה וכמה שירשורי יום הולדת שטרם הגבתי להם. אין בכך כדי לומר שאני לא אוהב מאד את אותם אנשים. בכל מקרה זה נראה לי תירוץ עלוב, ואני הולך לשנס את מותני ולכתוב לכל אלה שלא כתבתי ברכה מושקעת לפחות בשירשור יום ההולדת שלהם. ומה קורה עם ברכות יום ההולדת בבלוג שלי ? וואללה אני צריך לחשוב על העניין הזה, שהרי יש כמה כאלה שזה כבר אנאכרוניסטי להחריד לכתוב להם עכשיו ברכה.