בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לה וידה לוקה

לא רק שליטה. והפעם: הצפרדע והעקרב (ביי לבליסנה)
לפני 18 שנים. 28 בדצמבר 2005 בשעה 8:14

עד לא מזמן שיח בוגנביליה ורדרד כיסה את חלון משרדי. לאחר שהשתרג וחדר לקירבו של המזגן, הוא נגדע באכזריות והותיר את חלוני חשוף לקרעי הבתים מסביב. גם האדנית שבה שתלתי צמחי תבלין ריחניים, לא הצליחה לכסות את החלונות שבורי התריסים, הנועצים עיניים פולשניות במערומי חלוני.

לוח שעם מעוטר בגלויות מפריז, פרידה קאלו צמודה לדאלי שטוען בתוקף "ההבדל היחיד ביני לבין משוגע הוא שאני לא משוגע" ולוח שנה עם תמונת פנים הנקרעת מתוך עלה. הספריה ממול, עמוסה לעייפה ומאחורי תמונה של האחיות ברונטה, שלא מצליחה להעניק תחושה של בית.

אני מדוכדכת הבוקר. שום דבר רע שהתרחש בחיי. למעשה, אני חושבת שהדכדוך הזה התחיל בעקבות שיחה עם חברה סאבית. היא התקשרה אליי כדי להתייעץ ובפעם הראשונה מצאתי את עצמי ללא תשובות נכונות עבורה.

לחברה הזאת יש אדון נפלא ואוהב ומערכת יחסים נפלאה, אבל רק אתמול היא היתה מסוגלת לדבר בפתיחות על מה שעובר לה בלב במהלך השליטה. היא סיפרה לי שהם משחקים משחקי תפקידים
שבהם היא נערה בת 16-17 והוא גבר מבוגר שמפתה אותה. אבל שבפועל, מה שמחרמן אותה באמת זה לשחק שם ילדה הרבה יותר צעירה ושהוא בעצם יהיה במשחק מעין פדופיל שמפתה אותה לשכב איתו, אבל גם אוהב אותה באמת.

הקול שלה היה שבור. שבור ואמיץ ומבולבל וכואב. "את מבינה, בליסנה, אני יודעת שמדובר בשיחזור של מה שעברתי. אמנם לא שיחזור מדויק, כי במשחק הזה אני אוהבת את מה שהוא עושה לי ולא נאנסת בפועל, אבל אני בכל זאת יודעת שמדובר בשיחזור של ניצול של ילדה, כמו שאני עברתי. מצד שני, זה הדבר הכי מחרמן לי בעולם, אז מה לעשות? לבקש ממנו את זה או להמשיך לברוח מזה?".

בדרך כלל יש לי דעות מאד מוצקות על שיחזור טראומות ביחסי שליטה. אני נגד. נקודה. שולטים הם לא פסיכולוגיים, הם (אנחנו) לא ידעו כיצד להתמודד אם אכן השיחזור יוביל לתחושת הטראומה שוב ושליטה היא לא טיפול פסיכולוגי. מצד שני, היא אומרת שזה מה שהכי יחרמן אותה ושהיא בורחת מזה ואני גם נגד בריחות והיתה לי תחושה שמבחינתה עד שהיא לא תלך לשם, היא לא מתמסרת באמת.

עניתי לה שבדיוק כמוה, גם אני מתלבטת בשאלה הזאת ושאין לי תשובה חד משמעית לענות לה. שרק היא יודעת מבפנים אם זה יעשה לה טוב או רע. היא ענתה שאם היא היתה יודעת היא לא היתה מתקשרת אליי כדי לשאול. והיא צודקת ובכל זאת - אין לי תשובות. הקשר הזה בין התעללות מינית בילדות לבין הצורך לשלוט או להשלט, מעציב אותי כל פעם מחדש ומעלה בי הרבה שאלות ומעט מדי תשובות שאני יכולה לקרוא להן "אמת מוחלטת". ואולי אין אמת מוחלטת. אולי יש המון אמיתות שונות לאנשים שונים.

קלייר​(נשלטת) - אמר לי אדם חכם, שאנחנו נושאים את ההתעללויות שעברנו כמעטה שני לעור שעוטף אותנו. שאנחנו יכולים להילחם בזה, להתנגד, אבל שכשמדובר בטראומה שהייתה טראומה נמשכת ולא חד פעמית, עקבותיה הופכים לטבע שני לנו, והמלחמה הופכת למלחמה בעצמנו.

אני לא יודעת כמה הוא צודק או טועה, אני לא בטוחה שצדק קשור לעניין הזה. מי שהתעללו בה מינית בילדותה, תחוש באופן טבעי, תיעוב מוחלט כלפי כל מה שמזכיר לה את ההתעללות שהיא עברה. אבל מאחר וחלק גדול ממי שעברו התעללות נמשכת משחזרים אותה בצורה זו או אחרת, חשוב לשמור, שהתיעוב כלפי הזכרון לא יהפוך לתיעוב עצמי.

אותה הסאבית לא רוצה שהאונס יישנה. היא רוצה בעצם, לדברייך גברתי, חוויה מתקנת. להרגיש קטנה, מפותה - כי אין מה לעשות, המיניות שלה עוצבה בגיל צעיר מדי בעקבות מעשיו של אותו חלאה - אבל היא גם רוצה להרגיש שהיא במקום בטוח.

אם היא הייתה רוצה לשחזר את ההתעללות שהיא עברה, זה היה מסוכן בעיני. זה מאוד מסוכן. אבל מאחר והיא בעצם רוצה ליצור לה ספר זכרונות חלופי עכשווי, כזה שמניח לה להיות קטנה, קצת חסרת אונים, אבל מהצד השני הכי במקום בטוח ושולט (כי הרי האדון שלה לא יעשה דבר בניגוד לרצונה), אני לא רואה בעצם סיבה לכך שהיא תמנע מעצמה את מימוש המיניות שלה.

מפחיד לדעת שמי שפגע ממשיך להשפיע עלינו גם בהמשך. באיזה שהוא מקום מרגישים מחוללים, האונס לא נפסק, רק שעכשיו הוא לא מבחוץ, הוא בא כהמשך מבפנים. אני חושבת שהיא צריכה לשאול את עצמה האם כשהאדון שלה מפתה אותה היא באיזו שהיא צורה נמצאת עם מי שאנס אותה. האם היא מרגישה באותה זמן איזה שיחזור. אם התשובה שלילית, אני חושבת שזה ההבדל שבין שיחזור לחוויה מתקנת. שניהם באים מאותו המקום, אבל השפעתם על הנפש שונה לחלוטין.
לפני 18 שנים
שקט חזק​(שולט) - מסכים עם קלייר במאה אחוז.
אם החברה שלך היתה מנסה לשחזר את הטראומה באמצעות תחפושת של נערה ורדיפה אחרי מי שיאנוס אותה בחצר חשוכה זה היה סיפור אחר. במקרה כזה היה צריך טיפול אמיתי ומקצועי, אבל במקרה הזה, כשהסביבה מוגנת (ותומכת, אני רוצה להאמין) פתיחת הדלת לפנטזיות הנסתרות והאפשרות לממש אותן היא חיובית מאוד לדעתי, ויכולה לתקן, או לפחות להתמודד עם מה שנסגר וננעל.

ופה קבור הכלב. זהו עצם העניין. שולט אינו מטפל? היתממות והתכחשות. שולט טוב הוא מאוד מטפל. הוא אינו מטפל מוסמך, אינו פסיכולוג (אלא אם במקרה הוא כן), אבל הוא בהחלט מטפל. יחסי שליטה טובים חופרים בנפש ונוגעים איפה שבדרך כלל ההגנות לא מאפשרות. יחסי שליטה נכונים הם גם חברות והדרכה, לפעמים ראי לנפשה של הנשלטת, לפעמים הפה שמדבר במקום שתיקתה. יחסי שליטה טובים מציפים החוצה את כל הפחדים והתשוקות ה"אסורות" ומאפשרים להתמודד איתן, במסגרת תומכת. מה זה אם לא טיפול בהן?
לפני 18 שנים
scarlettempress{L} - "ואולי אין אמת מוחלטת. אולי יש המון אמיתות שונות לאנשים שונים."

בנושא המסובך והקשה הזה... לא נראה לי שתמצאי תשובה טובה יותר מזו. עצוב. אבל כולי תקווה שאותה בחורה תמצא את הדרך הטובה ביותר בשבילה.
לפני 18 שנים
זרה מוכרת - כשקראתי את הכותרת של דברייך... הייתי בטוחה שיש לי דיעה מאוד מוצקה על הנושא.

אבל צודקים כל אלו שכתבו לפניי,
וצודקת בעיקר את, כשאת כותבת שאין היום אמת מוחלטת לטוב ולרע הזה.
הכל יחסי, הכל אישי ואינדבידואלי.

ואני שמחה שיש לך אותה שם בשביל להקשיב, לתמוך, ולהיות שם. גם אם את לא תמיד יודעת לתת לה את התשובה.

חיבוק לשתיכן
לפני 18 שנים
קלייר​(נשלטת) - את צודקת חיילת, החוויה שגברתי העניקה לי הייתה חוויה מתקנת ששיחררה אותי מהטראומה :)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י