בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 13 שנים. 22 בספטמבר 2010 בשעה 16:21

נפתח שירשור שעוסק בפוגענות מילולית על דפי הפורומים והבלוגים, והוא כמובן מייד פנה לעסוק בנושא חופש הביטוי.

לשירשור.


לדעתי, נוצר כאן בכלוב הזה שילוב קטלני.
תמהלו בקערה על רקע שחור, קהילה בדסמית, מצולות שאנשים מגיעים אליהם תוך כדי העיסוק הזה, קילורים והסרת קולרים תכופה, בלוגים חושפניים, אוסף אנשים שנמשך הנה בעלי אנרגיות שבוא נסתפק ונאמר שלא כולן לבנות.

התמהיל הזה יצר ויוצר כאן חבית חומר נפץ עם פתילים ונפצים פזורים בכל פינה. כל שנותר הוא איזה ניצוץ טועה, או חבלן מיומן, וכל העיסה הזו מתפוצצת לה בקול רעם גדול.

שלא תבינו אותי לא נכון, חופש הביטוי זה ערך מקודש בעיני. בכל פעם שנפתח פה דיון בנושא קמים החסידים הדתיים והצרופים שמוכנים לקבל הכל, או כמעט הכל על קדושת השם של אותו חופש ביטוי ידוע.

אז בואו נשים כאן כמה עובדות על דיוקן. גם לחופש הביטוי יש גבולות חוקיים. השתלחות במדינה, שיחה העוסקת במשפט שמתנהל, ומבלי להכיר את דקויות המערכת התחוקתית, לבטח יש עוד כמה מגבלות כאלה.

***

לדעתי, אדם שיוצא במסע הכפשות ומשתלח בכל מיני קבוצות, או פרטים, ואין חשיבות אם הן שמנות או רזות, מידה 38 או לא. אדם כזה במקום כזה, בזמן רגיש אצל אדם פלוני, פוגע במידה כה רבה, שיש לעצור אותו. לא בשם חופש זה או אחר, אלא בשם האמפטיה הצרופה לנשואי פגיעותיו.

ברור כשמש, שברוב הזמן, אין לי שום קושי להכיל את אותו אדם אומלל. הבעיה טמונה שיש רגעים, שמפאת החשיפה בבלוג או בעצם השתייכות לקהילה שבה כולם יודעים הכל, שבהם אני פגיע בפומבי. ניצול דמוני של אותו הרגע כדי לנגח, לפגוע, ולהכאיב, מעבר לזה שהוא לא ראוי בעיני, הוא ראוי לגינוי, ואף להרחקה.

אני מכיר את אותו טרול מקלדת המדובר ואף פגשתי אותו פעם. הוא אדם מאד אינטלגנטי, בעל ידע רב, וזמן בשפע. ההתנסחויות שלו מתובלות באופן לא ראוי בעיני במושגים מגוונים, וברור לעין שהאדם מלומד. אלא מה, יש דבר אחד לפחות, שהוא לא למד, והוא להיות מאושר. הוא אדם אומלל ומתוסכל שמטיח בכל העולם את כאביו המפעפעים ושנאת האדם שקיימת בו בשפע. כמו כן יש לו כישרון לפגוע ברגשותיהם של אנשים, שהרי אחרת היו מזמן מתעלמים מדבריו ושירשוריו.

אני משוכנע גמד אמיץ, וגם אתה המלט, שקטנים עליכם דברי הבלע שלו גם אם הם מכוונים אליכם. אלא מה, גם אתם, עלולים להיות במקום ריגשי כואב, שהוא יצליח לחדור גם דרך מעטה ההתנהלות הפולמוסית שלכם, ולהצליח לפגוע. כל שכן, אנשים שפחות מיומנים להתמודד מול דברי בלע משתלחים, או מנוסים פחות בתורת הוויכוח.

השאלה שאני שואל בעצם, היא למה לתת למישהו כזה להכאיב לכל כך הרבה אנשים ? בשם חופש הדיבור ? זה נכון שאין חוק כזה שמצווה להיות אמפטי, אבל לא כואב לכם כשאנשים נפגעים ככה ? זה לא קדוש בעיניכם ? להסיר ספק אני לא אומר חלילה שזה לא חשוב לכם.

אז זהו, שאני לא קונה את זה. הכלוב זה בית לקהילה, ומתוך האופי של הקהילה הזו, אני קורא בקול גדול, לוותר פה ושם קצת על חופש הדיבור, ולאחוז לא בקנאות באמפטיה אנושית. את כל זה צריך לעשות במשורה קפדנית, ולא בהתלהמות שמזכירה אצלי בדיוק את התופעה שאותה אנחנו רוצים (או שלא) למגר.

אסיים בברכת חג סוכות שמח לכולם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י