בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 13 שנים. 17 בנובמבר 2010 בשעה 13:07

הגעתי למסקנה שהכח הכי גדול טמון דווקא בפאוזות, בשתיקות הללו, בין המשפטים. הן הן אלה, שנותנות את הכח למשפטים שביניהם. אני לתומי קודם חשבתי שאלו המשפטים שחשובים יותר.

פאוזה.

כמה הייתי מופתע שנכנסו לי באמצע הדברים.

פאוזה.

שיכנסו בפאוזה.

פאוזה.

וואללה.

זאת​(שולטת) - בוקר טוב, עולם
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - אכן לגמרי ממש בכלל
}{
לפני 13 שנים
שלגי - באמת סליחה שהתפרצתי, התנצלויות :-)

}{
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - ;-)
זה היה בפאוזה, אז זה מותר
}{
לפני 13 שנים
דאני - ועכשיו - זה פאוזה? עכשיו מותר? :-)
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - בטח
}{
לפני 13 שנים
מאיה​(נשלטת) - לרוב ההפתעות מהחיים , הריגושים והשינויים מתרחשים בBEING - ההמתנה , הפאוזה שבין לבין. להבדיל מהDOING - דיבור ופעולה. לעיתים אנשים מרגישים שכאשר יפסיקו לדבר ולהיות בפעולה שם תגמר השליטה שלהם בעצמם , בסביבה ובסיטואציה. אבל בעיני השליטה האמיתית נמצאת ביכולת פשוט - להיות , להמתין , לשאת את העמעום של הסיטואציה ולא לאבד שיווי משקל מאפשרות השינוי שבתוכה.
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - ברוכה הבאה לבלוגי מאיה
מסכים איתך לחלוטין. יפה כתבת.
תודה
}{
לפני 13 שנים
יהלום נא - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - זו היתה פאוזה ?
}{
לפני 13 שנים
יהלום נא רוצה עוד? - }{
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - }{
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י