צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 13 שנים. 20 בדצמבר 2010 בשעה 18:29

איכשהו במקרה או שלא, הגעתי פתאום ככה לגמרי לא במקרה לשאוף אוויר פסגות. היה לי סופשבוע מקסים לגמרי, עם כמות כזו של אהבה שיכולה בקלות לגרום לים המלח להזרים מים לים התיכון, אם היו עושים את תעלת הימים. ושם במקום הזה, נעים לי כל כך. הכל מלא כל כך הרבה נתינה, אהבה, שהלב שלי מגיע לטמפרטורות בלתי נתפשות לגמרי בכלל, ממש ממש. בתקופה הזו היו חברים שלי שרתמו את עצמם, לחפש לי עבודה, אהבה, חברה, שפשוט היו איתי בנמוך הזה, שהרבה מתחת למפלס של ים המלח, וזה עוד לפני הוועדות שדנו במפלס המדאיג שלו. אנשים שעירבבו איתי דם, שהיו איתי, שדאגו לי, שהיה להם איכפת. אבל עכשיו שכמעט הכל נפתר, שיש לי עבודה בעומס עצום, בלי בעיות פרנסה, נשאר רק איזה עניין שולי משהו, שההיא הנבחרת, למרות שהיא בדרך אלי, טרם הגיעה. כל זה לגמרי בכלל שהיא כנראה באה מרחוק, והדרך ארוכה היא ורבה, והיא כמובן תכף תגיע למצוץ לי, ולעשות לי נעים, בדיוק כמו שאני רוצה. אבל בחיאת, הזין שלי עומד לו משמים, ואין מי שתחלל עליו, ותחולל אותו. אבל היות והיא כנראה באה מרחוק, אני אסלח לה על כך שהשתהתה מלהגיע, ואתן לה פרס, בחור בלונדיני עם תלתלים, וקטן כזה שהיא יכולה לפנק, ולעשות לי נעים נורא לגמרי בכלל.

היום לימדתי במכללה. וכיתה של סטודנטים, זה הרי לגמרי בדסם בכלל. כל מה שנדרש הוא מישהו שיודע לקחת בכלל. שהרי סטונדנטים מטבעם הם תלמידים, וכל מה שנדרש זה מאסטר, כדי שיכנסו למקום הטבעי שלהם, תלמידים. ניגשה אלי סטודנטית כוסית מהקורס, ושאלה אותי מה יהיה במבחן. אמרתי לה שאלות שמראות שהיא מבינה את החומר, ולא שאלות שינון, שמראות שהיא קראה את השקפים. היא מחתה במרץ, ואמרה שהיא מעדיפה שאלות שמראות שהיא שיננה את החומר. אמרתי לה, נשמה, את צריכה לבחור מרצה אחר, כי אצלי אני רוצה לראות שהבנת, והפנמת. היא שאלה אותי, תגיד, מה היה הפתרון לבעיה שהצגת בשיעור הראשון ? אמרתי לה, תשמעי נשמה, אני לא אוהב להסביר פעמיים את אותו הדבר מפני ששוחחת עם חברה שלך בשיעור. הפעם אני אוותר לך ואסביר לך שוב, אבל זה לא יקרה יותר, ברור ? היא ענתה לי בהכנעה, ברור. עדיין המילה מאסטר חסרה לי טיפה, והסברתי להם את המתכונת של מורה בהודו, ששם הוא מאסטר ומלמד לא רק את החומר הנלמד, אלא.... וההיא הכוסית ענתה, אתה מורה שמכין אותנו לחיים בכלל.

אבל אסור לי לעשות סטודנטיות שלי, שהרי זה טאבו בכלל. התלמידים הצביעו לי בהפסקת עישון על מישהי, כוסית על, לבושה במיטב צו האופנה האחרון מפאריז, עם פיגורה, שחבל על הזמן, ואמרו לי שהיא מרצה בפקולטה לארכיטקטורה, השכנה לכיתה שבה אני מלמד. אמרתי להם, מותר לי מרצה, נכון ? הם ענו לי, לנו אסור. אמרתי מצויין. שאלתי מה היא מלמדת, אמרו שמישהו מהחברים שלהם התחיל איתה, והיא נשואה עם ילדים. אמרתי שזה לא מפריע לי. הם אמרו לי, תשמע, מכל מי שמסתובבות כאן בכלל, זאתי הכי הכי, שמה את כולן בכיס הקטן, והיא עוד מרצה. האמת, שווה, הייתי עושה אותה.

יאללה בלאגן.
אוויר פסגות, לגמרי בכלל. אתם מריחים ?

" class="ng_url">



דצמבר, רונית אופיר, מילים: נתן אלתרמן, לחן: משה וילנסקי

ריח ים ורוח סתיו
ומיץ של תפוחי זהב
ומין סגריר מתוק חמוץ
מושך מבית אלי חוץ
ללכת לכת ולנשום
אויר שקיעות כחול אדום
ללכת לכת ולנשום
אויר שקיעות כחול אדום.

אויר שקיעות, ניחוח דק,
הגשם זה עתה נפסק.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.

הפנסים חוורי פנים,
כחולות עיני העננים
ומשהו מוזר כזה
לוחץ דומם על החזה,
לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.
לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.

אויר שקיעות, ניחוח דק...

דצמבר חודש מקוטר
ריחות תפוח ומטר,
אתה נותן כוחות גנוזים
להרוגי התמוזים,
אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.
אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.

אויר שקיעות, ניחוח דק...
דאני - מריחים!
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - וואללה ?
}{
לפני 13 שנים
דאני - וואלה!
לפני 13 שנים
צ'יטה​(שולט) - }{
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י