לפני 13 שנים. 10 באפריל 2011 בשעה 18:06
אתמול כשישבנו לאכול, הגיעו כמה חברים, ואחת מהם, ליטפה אותי ועשתה לי נעים, במשך כמעט כשעה. שלא נתבלבל, זה לא היה מיני בכלל, זה היה פשוט מאהבה. הליטוף הזה נכנס אצלי ישר לתוך הנשמה, ופתאום קלטתי, כמה אני רעב לחום. אני עפתי שם לשמים, ממש. המגע שלה היה נעים כל כך, כל כך מלא אהבה, שהנשמה שלי פשוט עפה.
כן, מסתבר שיש לי חסך גדול בחום, וכשאני חושב על זה, כבר ממש מזמן, הרבה מאד מזמן, אולי יותר משנה שאני רעב לחום הזה.
איזה קטע, שרק אתמול הבנתי כמה אני רעב לחום.
דיברתי עם חברה והיא אמרה לי, ספר לי על זה, גם אני רעבה לחום, כמובן. אז זהו, שאני חושב שאנשים לא צריכים להיות רעבים לחום. טוב לו שיהיה מוצר על מדף הצרכן המצוי. זו החברה שלנו שבחוליה יצרה מצב שרוב האנשים בה רעבים לחום. זה לא צריך להיות ככה בכלל.
