סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 12 שנים. 19 באפריל 2011 בשעה 17:56

שוב, התראת חפירה, לא פחות מהקודמת. תגיות: עצב, משפחתיות, פולנים, ומחלות חשוכות מרפא אחרות.

לפני שנה בדיוק, גילו לאישתו של אחי סרטן. למרות זאת קיימנו את הסדר אצל אחי. מאז אותו הרגע, הם התגייסו בתור משפחה, אבל התגייסות של ממש, ונלחמו את הקרב הנורא במחלה הזו. אתמול, ליל הסדר היה שוב אצל אחי, אבל הפעם, אחרי שהם ניצחו את המחלה הנוראית הזו. באשתו של אחי ניכרו סימני ההתמודדות עם המחלה, אבל האירוח היה כמובן למופת.

לפני שהתחיל הסדר, קמתי ממקומי בהפתעה, וביקשתי לשאת דברים.
אני מצרף לכאן את מה שכתבתי.


פסח, מיתר, משפחת XXX.
אני רוצה לומר מספר מילים, כדי לציין את היום הזה, חג גדול, תרתי משמע.
משפחת XXX, אצלם אנחנו מתארחים היום, עברה שנה לא פשוטה. בשנה הזו הוכיחה המשפחה המופלאה הזו, אחדות, דבקות, התגייסות וכמובן משפחתיות למופת. באחדות הזו, שילבו כולם ידיים והרבה מעבר לכך.
בכוחות משותפים ממקורות בלתי נדלים, עמדו להם יחדיו במעגל ידיים רב עוצמה, וניצחתם.
ניצחתם מחלה שהשטן בכבודו ובעצמו המציא, מחלה שאני לא מאחל לשונאינו.
בחג המיוחד הזה, היום, בדיוק ביום הזה ממש, בארוחה מפוארת ובאירוח מלכותי, יצאתם מעבדות לחירות, תרתי משמע.
אני רוצה לאחל לכם, כמו גם לכולכם, שמכאן ואילך לא נדע עוד מריעין בישין שכאלה. מכאן רק נעלה ונצמח, כולנו, לפסגות חדשות, ביודעינו כולנו, שנוכל לנצח הכל, כמו שניצחתם הפעם, ביחד. והכוחות האלו שעמדו לכם ברגע המשבר הזה, הם פה שלכם, לעד.
ולאחר שדיברתי רבות וארוכות מדי, אסיים בברכת חג שמח לכולם.


את הברכה הזו הקראתי משתנק, עם דמעות בעיניים. כשסיימתי, ניגשה אלי אישתו של אחי, חיבקה אותי והתייפחה איתי בחיבוק ארוך.

***

היום בבוקר התקשרה אלי אמא שלי, שאיתה נסעתי ביחד לליל הסדר, ואמרה לי שהיא מרגישה חלל גדול בבטן, של ריקנות, של לבד. ביקשה ממני לבוא לאכול אצלה צהריים. אמרתי לה שאין מצב שאני בא לאכול, ולבטח לא יוצא מהבית, אם היא רוצה שתבוא אלי. (היא גרה ממש לידי). היא אמרה שלא בא לה. סיכמנו שנדבר אחרי שנת הצהריים שלה. ב- 15:00 היא מתקשרת אלי, כשאני בדיוק שרוע בסלון, כבר כמעט מנמנם, ואומרת לי שהיא לא הצליחה לישון, והיא הכינה מרק עם קניידלך, אבל טוב, לא כמו שהיה אתמול בערב. 😉 אמרתי לה שאני כבר מנומנם, ושבואי נדבר אחרי שאקום. היא שאלה כמה זמן אתה הולך לישון ? שהרי אני לא אכלתי עדיין צהריים. אמרתי לה שבטח כשעה, שעה וחצי. היא אמרה, טוב, שעה וחצי בסדר. סגרתי את הטלפון, וניסיתי לנמנם, אבל פתאום תפסתי את עצמי, ואמרתי לעצמי, שלפעמים מאחרי המניפולציות הפולניות של זו שהמציאה את המונח הזה, אמא שלי, עומדת כרגע אמא שלי, שפשוט ככה ישר לפנים, זקוקה מאד עכשיו. צילצלתי אליה ואמרתי לה שתחמם את המרק ואני בא לאכול אצלה. כשהגעתי מצאתי את אימי, רועדת, אחרי שלקחה כדור הרגעה, וחיבקתי אותה ארוכות. ישבנו ואכלנו ביחד והיא חזרה כעשר פעמים על השאלה: נכון שהמרק שעשיתי טוב, לא כמו המרק אתמול ? עניתי לה בסבלנות, כן אמא, ממש טעים. לקחתי כארבע פעמים תוספת למשמע גירגורי הנאה צרופים וחזרה שוב על השאלה איך המרק ביחס לזה שאתמול.

לאחר זמן מה, היא סיפרה לי שיש לה בעיה עם מכונת הכביסה שלה, שהיא כבר בת ארבע שנים. כשבאתי לסדר לה את המכונה, היא נכנסה לפני, ופרצה בשטף הוראות איך לתקן את המכונה. אמרתי לה, אמא, את זוכרת שאני לא מוכן לסבול כשאת מחלקת לי הוראות ? היא אמרה מה אתה מתעצבן, אין לך סבלנות לאמא שלך. אני רק מסבירה לך איפה הפרוספקט של המכונה, ומזיזה פה את הדברים. לאחר דין ודברים, היא הסכימה להפקיד את גורלה של מכונת הכביסה שלה בידי, וחזרה למטבח.

לאחר מכן, שוחחנו קצת ופניתי ללכת. היא באה ללוות אותי, וירדנו ביחד למטה. ליד האוטו שלי התחבקנו כמו שלא התחבקנו שנים, עם מלא חום. מאז, היא מתקשרת אלי כל שעה עגולה, ובשיחה האחרונה סיפרה לי שהיא נחה כמו תינוקת, וכרגע התעוררה מהטלפון של אחי שעסק ביום ההולדת שאנחנו עושים לה ביום ראשון הקרוב אצלי.
שלא תכין כלום, ושלא תקנו לי כלום. שמעת ? אני לא צריכה שום דבר. עניתי לה, אמא, אני לא שואל אותך. יום ראשון יומולדת אצלי וזהו זה. הבנת ? היא ענתה, אבל תזכור שלא תקנה לי כלום.

***

פסח, נידי, ריגשי,
ואני....
וואללה, עדיין חרמן מהבוקר.
מי אמר שיש צדק בעולם ?

האזוקים - שמחה על האחדות וההחלמה השלמה
וגם על הבן החכם שהבין את רמזיה של אמו :-)
לפני 12 שנים
צ'יטה​(שולט) - }{
לפני 12 שנים
Lady L - כנראה שחרמנות זה לא הכל ויש עוד שיעורים שצריך ללמוד.

חימם לי את הלב הפוסט הזה, וגם הקודם.

חיבוק.
לפני 12 שנים
צ'יטה​(שולט) - נשיקות נשמה
}{
לפני 12 שנים
godisafemale​(שולטת) - ברוך רופא חולים! ולא צריך להוסיף

אין עליך שאתה תמיד ברגע האחרון של העיקשות מעביר להילוך ספורט, קיק דאון של רגישות מהבטן לזולתך ואופס' עושה פרסה מדיעותך המבוצרות ומתייצב בגאון. כבוד לך כפרוש שאתה משיג את עצמך.

אין כמו אמא ולא תהיה!
לפני 12 שנים
צ'יטה​(שולט) - אין כמו אמא
תודה אלילתי
}{
לפני 12 שנים
סני - חג שמח ושליו צ'יטה
לפני 12 שנים
צ'יטה​(שולט) - או שלום לך יפיפיה
נעלמת
כנראה החגים בלעו אותך
את כועסת עלי או משהו שאת מאחלת לי חג שליו ?
יאללה בלאגן
}{
לפני 12 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - אחח צ'יטה, צ'יטה...
נשמה גדולה ומיוחדת שאתה }{
חג שמח יקירי :-)
לפני 12 שנים
צ'יטה​(שולט) - חג שמח יקירתו
}{
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י