סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקרקות האופר

לפני 8 שנים. חמישי, 12 במאי 2011, בשעה 02:51
בפלוגה חלקנו קצינת קישור אחת, קראו לה בשם זה או אחר, שכל אחד מאיתנו ראה בדיוק פעם אחת אבל היו לנו אינספור סיפורים בכיכובה. איך מוטי מרמת-גן נתקע איתה במעלית ביום הכי חם באוגוסט. איך חי, הערס החנון, ראה גם את החריץ של המחשוף שלה וגם את החריץ של ראשית התחת ביום של שגעת הפלת עפרונות. כל שנה היית חוזר והחזיה שלה הייתה גדלה במספר. כל שנה המרחק בין מספרי הסיפורים ובין חפינת השד או העכוז, המקרית או הבלתי מקרית, היה הולך וקטן, שואף אל האפס אבל אינו נוגע. באיחור של שש או שבע שנים גילינו שהיא מתה.

על מה דיברנו? על הכלוב, כמובן. אבל גם על הטעם של הקפה שבושל בפק"ל שטח שמישהו קיבל לפסח 1997 מהעבודה ולא שטף מאז. כל פעם החידוש קטן ונמוג, ומפנה את מקומו על בלוטות הטעם לטובת החול הצהוב, הדהוי, המוכר, החורק בין השיניים אחרי שגומרים את הקפה. עוד אישה-ילדה. עוד אחת מרמלוד עם תואר אצולה בכינוי. בניק. ככה אומרים פה, במקום הפרה-פייסבוקי הזה, ניק. עוד בת 21, חכמה נורא ושטוחה כמו מחברת בכריכת דורה, שיש לה כינוי שמפעים לך את המוח. כמו עם הנשק שנתקע תמיד באותו שלב של הדריכה, המוח שלך מצייר את הפרופילים רגע לפני הדפדפן. עוד ויכוח באוהל חפ"ק על ליברמן. עוד ויכוח בפורום הבנות על הבנים על עבדי הסעות וניקיון.

בפלוגה היה לנו אחד שהוציא סעיף נפשי כי הייתה לו בחילה בנסיעות. הוא היה ירושלמי בלי רכב, שנא לנסוע, היה הולך כל יום קילומטרים ברגל, בן 37 ועם גוף של בן 17, והאוטובוס לבסיס או ההסעה עם הסמ"פ הייתה עושה לו לעצור שלוש, ארבע פעמים בדרך ולהקיא את נשמתו. לא סידרו לו בסיס קל"ב אז הוא הלך ואמר שהוא חושב להתאבד. זה היה בחודש שבו בדרך לבסיס הוא לא הצליח לחכות לתחנה כדי לרדת, להקיא את נשמתו ליד התחנה, לחכות בסבלנות לאוטובוס הבא שיעבור עוד חצי שעה, אז הוא פלט את תכולת הקיבה שלו בחיקה של בחורה צעירה ונאה מאוד. לא ראינו אותו אחרי הפרופיל הנפשי אבל דיברנו עליו כל הזמן. קינאנו וזלזלנו. על מה נדבר, על קצינות קישור מתות? הוא אמר לי שהבחורה שהוא הספיג בקיא הייתה הבחורה הכי כוסית שהוא ראה בחיים האמיתיים. בגבולות: הפרשות ופיליות למיניהן. 67. לא לנשואים וקמצנים. לא עונה לאדומות, כבר לא בעסק, אל תפנו כי אני כבר לא פה.

פורום. בלוגים של שולטות, של נשלטות. בתיק של המילואים כל פריט יודע את מקומו וכדי לפתוח את הריצ'רץ', צריך לנענע חזק פעמיים למעלה, פעם אחת למטה. לוחצים על הצ'אט ומתקינים עוד פעם ג'אווה. אלבומים. הודעות. עבדי ניקיון הם הדויטש הדברה של הכלוב. יש לי 186 דפים של הודעות ישנות. חלקן מלאות עזוז ומיץ והתלהבות ושמחת נעורים. המיץ יבש, העזוז אולי נשאר, ייתכן שמאחורי הארגזים עם הדובונים. את חי דפקו פעם עם מדי ב' מדקרון, שהחלו את חייהם בתור מדי א' בטח. זה היה ב-2004. פרופילים. תמונות עירום של ציירים ניאו-רומנטיים. תמונות עירום של צייר הפנטזיה ההוא עם המפלצות והציצים. חובבת דם וחתכים בת 19-27. אלו שורדות הכי מעט, תיכף היא תתפוגג לתוך אלמוניות מזהרת. הכלוב אדום ושחור כרגיל, כמו שהקפה תמיד שחור והחול תמיד חורק בין השיניים. הכל כאן מוכר ומדוקדק עד לאחרונות השיערות מימין ומשמאל לאוזנה הנאה של בתיה, השפחה האלמותית בצד שמאל למעלה של הכלוב. למוטי מרמת גן יש תינוקת חדשה והוא הביא תמונות על האייפון שלו. לבחורות ששכבת איתן פעם יש קולר ליד הכינוי והוא שם כבר המון, המון זמן.

הניק. הניק. קוראים לזה פה ניק.
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - שיט, בכל פעם שאני חושבת שהכתיבה שלי קצת משתפרת, אתה חוזר ומזכיר לי כמה שאני קטנה.
אבל לענייננו:

וכל אחד אחר יכול היה לומר בדיוק את אותו הדבר, אולי עם קצת שגיאות ועם סעיף כלשהו לעצמו במקום לאיזה ירושלמי, כי כולם פה מתל אביב, אתה יודע, חוץ ממני ומנילי ועוד כמה אלמונים. והקולר לא יהיה רק ליד השם אלא גם על הצוואר, הוא יהיה מעוצב בהזמנה אישית עם שם מתחלף על התליון והיו המון תמונות של התחת המהמם. של. מישהי אחרת. ובמקום להיות בחורות ששכבת איתן הן יהיו בחורות איתן לא תשכב לעולם.
לפחות התינוקת של מוטי שווה משהו. אולי יצא ממנה בן אדם מוצלח.

שוב אתה מתאבל. אתה יודע, אם הקצינה ההיא מתה, אולי שווה להרפות מתליית עיניים כלות בפוסטר שלה. אפילו אנדי דופרין היה מחליף את הנוף פעם בעשור.

מה זה משנה איך קוראים לזה פה? שמע, הכנת פה את הפיצה הכי טובה שרק אפשר היה, באמת פיצה איכותית וערבה לחיך באופן יוצא מן הכלל. אבל כולנו יודעים שאתה מסוגל לסטייק, אז מה הקטע?
לפני 8 שנים
קייסי - הולך ומתעמעם הדור. כתבת יפה.
לפני 8 שנים
Shish​(שולטת) - אל תעשה הכללות! לא ל-כ-ל הבחורות ששכבת איתן יש קולר! אתה סתם מגזים ולדעתי זה בא בעיקר מרחמים עצמיים. אולי אתה מתגעגע לעזוז? אם כן, אז לך תחפש אותו, אני כמעט בטוחה שהוא באמת מאחורי הדובונים. דרך אגב, גם אנחנו מתגעגעים אליו...
לפני 8 שנים
Grey / Green​(אחר) - :)
לפני 8 שנים
לילי ש' - לא הבנתי
לפני 8 שנים
Shish​(שולטת) - מה מזה לא הבנת? תהיי יותר ספציפית.
לפני 8 שנים
Grey / Green​(אחר) - בטח שהבנת.
לפני 8 שנים
לילי ש' - אבל יותר כיף להגיד שלא הבנתי
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י