הנוף בסוואנה שלי

מחר בתשע בערב באה אלי סאבית חדשה לסשן הכרות. אבל לא סתם סאבית, סאבית מחונכת כזו, שכבר יודעת איך מישהו אוהב. אבל אתם יודעים איך זה, כל אחד אוהב דברים קצת אחרים, אז צריך טיפה סבלנות, ללמד אותה מה אני אוהב ואיך. איכשהו נראה לי שיש מצב, לגמרי בכלל, ויהיה לי נעים נורא. מהפה שלי לאלוהים. אולי אפילו צפויים להם ימים בהם לא אשב לי לבד בחושך. למה אני אומר כך ימים ? כי זה לוקח זמן לבנות את זה, כמו קפה שחור. זה לא משחק פינג פונג, של הנה הראית לי את האור, אלו יחסים, וזה מחייב השקעה, סבלנות וזמן. (עיינו ערך הפוסט של חברי הטוב, על קפה שחור.).