אני רואה את סרגל העץ בידו ותוהה מה האופציה הגרועה פחות ואז מחליטה.
"אין צורך בזה" אני אומרת מהר מבטו בוחן אותי "ולמה לא?"
"אני...אני אהיה ילדה טובה" אני נכנעת בקול קטן "בבקשה אל תשתמש בסרגל"
הוא מהרהר לרגע ומניד ראש "אני לא אשתמש בו כרגע, אבל בסוף הבדיקה שלך ילדה תצטרכי לשלם על ההתנהגות שלך, אז כדאי שמרגע זה תתנהגי יפה" "כן אדוני".
הוא ניגש שוב למיטה ומרים את מד החום "קדימה קדימה, על המיטה" אני נאנחת בהשלמה ונשכבת על הבטן, עיניים עצומות בחוזקה
אני שומעת צליל של כפפת גומי מולבשת על היד וברגע הבא אצבע נוגעת במקום הכי אישי ופרטי שלי. אני מתכווצת אינסטינקטיבית והוא נעצר לרגע מחכה שארפה, אז האצבע מתחילה שוב בעיגולים עדינים לנסות לחדור פנימה
"אוי, זה כואב, בבקשה תפסיק" הוא מתעלם וכל האצבע חודרת פנימה ומיד יוצאת ובמקומה אני מרגישה את הזכוכית הקרה של מד החום.
הוא מחדיר אותו עוד ועוד ואומר "עכשיו נחכה חמש דקות" אני פוקחת עין אחת ומגלה שהוא עומד בזרועות שלובות ומביט בי בחיוך על פניו
"זה בכלל לא נחמד" אני מודיעה לו בקול נעלב
"זה מאד נחמד" הוא סותר את דבריי "ואני לא אוהב תלונות,נוסיף עוד חמש הצלפות בסרגל בסוף היום" אחר כך הוא מעביר את ידו לכל אורך גופי מלמטה עד למעלה, ציפורניים חורטות בעדינות, מעבירות צמרמורת של עונג ואפילו מד החום לא באמת מפריע לי כל כך.
אחרי חמש דקות, שנראות לי ארוכות הרבה יותר הוא מוציא את מד החום, לא מציץ בו אפילו ומבקש ממני לעמוד בגבי אליו.
אני עומדת והוא צמוד אלי, ידיו נשלחות לפנים, מקיפות אותו אוחזות כל אחת שד, השדיים שלי מתאימים בצורה מושלמת לידיים שלו.
האגודלים שלו משרטטים עיגולים סביב הפטמות שלי שמתקשות מיד ופתאום הוא צובט אותן בחוזקה סוחט ממני אנקת כאב או עונג.
"את נהנית מהכאב ילדה?" קולו לוחש באזני "כן, לא, אני לא יודעת עדיין" אני מבולבלת.
"את תלמדי להנות" הוא בטוח בעצמו "עכשיו את מעדיפה את הכסא לחלק הבא של הבדיקה או שאת מבטיחה לשכב יפה על המיטה"
המיטה נראית לי אפשרות פחות מאיימת "המיטה בבקשה" "מבטיחה להיות ילדה טובה?" "כן אדוני"
"כן אדוני מה?" הוא רוצה לדעת "כן אדוני אני מבטיחה להיות ילדה טובה" הוא צובט את הלחי שלי במחווה מתנשאת
"תשכבי על המיטה, לפשק רגליים כמה שאפשר" הוא מסדר אותי לנוחיות וברור לי שכולי פעורה לרווחה למענו.
"בגלל שזו הבדיקה הראשונה שלך אצלי" הוא נואם לי בקול מקצועי "אני אשתמש רק באצבעות אבל לשבוע הבא נקבע בדיקות...מעמיקות יותר" הוא אומר ובלי אזהרה מחדיר אצבע לתוכי, אני כבר רטובה והאצבע חודרת בקלות גורמת לו לחייך
"אני רואה ילדה, שיש לך תגובות בריאות מאד" נדמה לי שהוא מלגלג.
אצבע שניה חודרת לתוכי והאגודל שלו מעסה את הדגדגן שלי, האגן שלי מתחיל לנוע, כאילו על דעת עצמו.
"תגעי בשדיים שלך"הוא מצווה ובלי לחשוב אפילו הידיים שלי נשלחות ומתחילות ללטף "חזק, תצבטי" הוא דורש
אני מצייתת, נאנקת בלי בושה ומתה לבקש ממנו שיזיין אותי...
אני כל כך שקועה ברטט שהוא מעביר בי שאני לא מתנגדת כשאני מרגישה אצבע מטיילת לכיוון הישבן שלי, הוא מחדיר אותה פנימה בתנועה אחת תקיפה ולשניה זה כואב אבל אז התחושה טובה.
אני מתפתלת על המיטה, הידיים שלי מועכות בחוזקה את השדיים, שני אצבעות שלו בתוכי יוצאות ונכנסות במהירות, אצבע נוספת לוחצת על הדגדגן ואצבע אמצעית של היד השניה עמוק בתוך הישבן שלי.
"אדוני" אני מתנשפת "בבקשה ...תשכב איתי" הוא מחייך
"ילדה קטנה וחמודה את רוצה שאזיין אותך?"
"בבקשה אדוני"אני מתחננת ממש והוא פשוט מפסיק לגעת בי!
"אולי אחר כך, קודם תקבלי מני הצלפה קטנה למען הסדר הטוב ואז נראה"
הוא פונה ממני ושוטף ידיים, אני רועדת כולי מעוצמת התחושות.
"תתהפכי על הבטן ותספרי ילדה, 40 הצלפות בסרגל...בלי לטעות" הוא מרים את הסרגל מהשולחן והבטן שלי מתהפכת מפחד אבל אני מצייתת ומתהפכת.
הוא נעמד לצידי, מניף יד והסרגל יורד במהירות עצומה, מותיר פס חורך במרכז הישבן שלי.
"אוי" אני קופצת, לא ציפיתי שזה יכאב כל כך ואז נזכרת לספור "אחת אדוני"
עם כל הצלפה הכאב הולך ומתפשט, רגליי בועטות במיטה, אני סופרת כל הצלפה ובין לבין מבקשת רחמים, מתחננת ללא הואיל
הישבן שלי מלא פסי אש.
"40 אדוני" אני מתייפחת עם המכה האחרונה, מלאת הקלה שזה נגמר. הוא מלטף את ראשי "כל הכבוד ילדה, כמעט סיימנו עם השיעור"
כמעט??? אני נושאת אליו מבט שטוף דמעות
"עכשיו אני חייב לטפל בכמה ניירות ובינתיים את תעמדי פה, מכופפת מעל למיטה ותחשבי קצת על מה שעבר עלייך"
הוא עוזר לי לקום, הישבן שלי בוער, ומכופף אותי על צד המיטה, הזרועות שלי פרושות על המזרן, רגליים מפושקות וישבן בגובה אידאלי בשבילו...הוא מתיישב מאחורי השולחן, אני מרגישה את מבטו נעוץ בי.
"זה בהחלט מחזה מרומם נפש" הוא מציין כאילו לעצמו " ילדה קטנה עם ישבן אדום מאד, מכופפת להנאתי" והוא לוקח מסמך ליד.
לפני 12 שנים. 7 ביוני 2011 בשעה 8:55
