אני רוצה למחוק את העולם ולהשאיר בו רק אנשים שבאמת רוצים לחיות.
יהיו הרבה פחות אנשים, מן הסתם. אחד-שניים-שלושה בכל עיר. אבל כל עוד בין האנשים שמתחזקים את הכבישים והאינטרנט יש חפצי-חיים אמיתיים, אני חושב שיהיה בסדר. כל החפצים לחיות יסתובבו להם בעולם הריק הזה ויחיו כמו שצריך, ויהיה סבבה. באמת סבבה.
לא יהיו אנשים ריקים, קרים ומתחזים ביננו. לא יהיו מי שמספרים על תשוקות שאין להם, ועושים את זה בשפה שנשמעת חלולה, כאילו השלד שם אבל אין שום דבר בפנים. לא יהיו מי שעושות סקס כמו ספונג'ה: התנועות שם, ויש אורגזמות, אבל המניעים, כפי שהם משתקפים בתנועות, נראים חשודים: עושים סקס כי צריך. כי מגרד. מנקים את הרצפה כי צריך.
וגם, דרך אגב, לא יהיו מי שיעשו ספונג'ה ככה. יהיו רק מי שנהנים, שמוצאים עניין, בכל תנועה ותנועה שלהם -- בכל מעשה ומעשה.
מעניין אם אני אהיה שם. לא בטוח בכלל. בכל אופן: זה יהיה יופי של עולם.
לפני 18 שנים. 2 בפברואר 2006 בשעה 23:34
