הנוף בסוואנה שלי

סערתי רבות,
חוויתי סערות,
עכשיו בשלווה,
ועל ימי אדווה,
וחופיי מלאי גרגרים,
שירדו אלי מן ההרים,
וליבי שלא רצה כלום,
קיבל מלוא התשלום.

על ימים רבים,
של חוסר אונים,
של חוסר שקט,
לילות מלאי חשק,
נטולי מה שצריך,
מה שהלב הרגיש,
מה שחסר עבורו,
בשר מבשרו.

הזדמנות אחת למיליון,
לקבל שם מדליון,
את מה שהנסיכה אמרה,
אהבה עד קצות האחרה.
אהבה שנוגעת בפנים,
מניעה לה כל נים,
היא עדיין לא פה,
אך ניכר בה שתבוא,
או שלא.

ואני לכשעצמי,
מצטט לעצמי,
איך שתרצי,
מהנסיכה הקסומה,
שלא בטוחה,
שיחזור שם ליבה,
אל מה שנפשי בעצם ביקשה,
אהבת אמת,
עם הראויה באמת.