בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעבור חופן צומי

אני רוצה את אור הזרקורים; אני רוצה תהילת עולם; אני רוצה את סגידתו של קהל משתאה; אבל אני מוכנה להתפשר על צומי, בינתיים.
לפני 13 שנים. שני, 3 באפריל 2006, בשעה 20:51

(סצינה שהייתה, והיא גרמה לי להיזכר בה).

הוא מדבר בטלפון, ואני, לידו, השותף הסמוי. מסיבה כלשהי הוא לא רוצה שיידעו עלי. אני לא לגמרי מבינה למה, אבל המשחק החשאי הזה משעשע אותי, ולא לוקח הרבה זמן עד שאני מבינה שהוא נותן לי הרבה מנופים נוחים לשימוש.
כמו עכשיו. הוא מדבר עם מישהי שהוא לא רוצה שתדע עלי, משוטט בחדר הלוך ושוב. אני יושבת על המיטה, באותה הבעה מזוגגת של אדם שרוצה להבהיר שהוא לא מקשיב לשיחה שמתקיימת מטר לידו. אבל המזימה מתרקמת.
הוא עובר לידי, נעצר, מלטף לי את הראש. הוא נהנה מהעמדה הזאת של עליונות, הפרש הגובה שלא ממש קיים כשאנחנו עומדים. אני משעינה עליו את הלחי, מתרפקת. על צד האגן. חלילה, חלילה לא במקום אסטרטגי יותר. רק האוויר שיוצא לי מהריאות, שקיבל את הטמפרטורה של פנים הגוף שלי, נוגע בו קליל-קליל, דרך הבד של הבוקסר שהוא לובש.
כאילו כלום.
הוא ממשיך לדבר, כי מה, כלום לא קרה. אני רואה את התגובה שלו, אבל באמת, כלום לא קרה.
היד שלי מלטפת את פנים הירך שלו. עדין. אוהב. מתוק. בשום אופן לא מלוכלך, לא זומם. הו, לא, חלילה.
וכך היא גולשת לה, כמעט לא מורגשת, בזמן שהוא ממשיך לדבר בטלפון וללטף לי את הראש בהיסח הדעת, גולשת מלמטה אל תוך הבוקסר. הוא מתחמק אחורה.
אני מחכה, והוא חוזר. ואני עושה שוב את אותו מסלול איטי, סבלני. הוא מתחמק שוב.
וחוזר שוב. והפעם, אחרי שהגעתי אל מטרתי, הוא לא מתחמק, ונותן לי ללטף. הוא עוד מדבר איתה, והקול שלו לא מסגיר כלום מהזין שלו שעומד עכשיו בכף היד שלי, כשהיא עוברת עליו במגע עדין ולא מתחייב, לא מחייב, מגע שהוא עוד לא רשמית מין, בינתיים הוא רק מין ליטוף כזה, הבטחה.
אני מתחככת בו עם הלחי מחוץ לתחתונים, בזמן שהיד שלי משוטטת לו על הזין, על הביצים, ומסביב, חוקרת ובוחנת. והקול שלו, איש מאופק שכמוהו, עוד יציב. הוא מנסה להרחיק אותי ביד לא ממש נחושה, אבל זה לא שהוא ממש יכול להיאבק עכשיו. גם כי היא תשמע, אבל גם כי, נו, הוא לא ממש רוצה.
הפה שלי מטייל עליו. עדיין בתוך הבוקסר, שעכשיו כבר יש כמה כתמים רטובים קטנים בחזיתו. היד שלי חופנת את הביצים שלו, מטיילת עליהן, מדברת איתן, כמו שהוא מדבר בטלפון, אבל ברהיטות רבה בהרבה, כי בשלב הזה, הוא עבר בעיקר לשיחת "אהא" ו"כן" ו"נכון".
ועכשיו הוא כבר נשבר ונשכב על המיטה, ונותן לי לעשות בו כרצוני בזמן שהוא מדבר בטלפון, כי מה, הוא לא ייאבק בי כשההיא שומעת, נכון? ואני עוד לא מפשיטה אותו מהבוקסר, עוד לא, רק מבטיחה לו הבטחות עדיין-לא-ממומשות דרך הבד הזה, שלרגעים נדמה כל כך דק ולרגעים נדמה כל כך עבה.
ויש רגעים שבהם אני עושה משהו, והוא מושך פתאום את הרגליים אל הבטן. לא מתנשף, לא פולט שום צליל מסגיר, אבל מושך פתאום את הרגליים אל הבטן, להרחיק אותי. חזק מדי.
באחד הרגעים האלה אני מחייכת, ובעדינות מושכת ומיישרת לו מחדש את הרגליים, ומורידה ממנו את הבוקסר, כי די, ומתחילה לעבוד קצת יותר ברצינות, אבל עוד לא ממש, כי טלפון, וצריך לשמור על חשאיות ולא להסגיר כלום. אף אחד לא רוצה שהבחורה שהוא מדבר איתה תתחיל לשאול אותו מה ההתנשפויות האלה, נכון? לא נעים.
אז אני מחזיקה אותו בפה ומשחקת בו לאט, לאט, בתנועות ארוכות ומכשפות. העיניים שלו עצומות כבר מזמן והוא בקושי עונה לבחורה שהוא מדבר איתה, אבל לא נראה שזה מפריע לה, יש לה סיפור ארוך לספר. הידיים שלי עוברות על הביצים שלו בליטופים ארוכים, עד החיץ שמאחוריהן ובחזרה, ורק מדי פעם אני מגבירה קצת את הקצב, מהדקת קצת את הפה סביבו, עד שהוא שוב עושה תנועת עווית עם הרגליים, ואני מאטה מחדש.
עשרים דקות נמשכה השיחה הזאת. הבחורה עד היום לא יודעת כלום, ואני תוהה מה היא הייתה חושבת אם היא הייתה יודעת שהוא גמר בערך שלושים שניות אחרי שהם ניתקו את השיחה, גונח בצורה שמעולם לא שמעתי אותו גונח קודם, השושואיסט הזה.
טלפון, אח, טלפון זה כזה מכשיר נפלא.

דנדיליון​(שולטת) - :-) :-) :-)
הסיפור הזה ילונקק לנמען.
לפני 13 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - :-)
לפני 13 שנים
scarlettempress{L} - ואותי הכי עניין המשפט הזה:

(סצינה שהייתה, והיא גרמה לי להיזכר בה)
לפני 13 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - כן, טוב, הייתה שיחת טלפון שלה, הייתה הטרדה מצדי, והיה "תזכירי לי לספר לך בהזדמנות..."
כל כך פשוט. :-)

טוב, נו, היו עוד שניים-שלושה אלמנטים, אבל זה שהיא תספר אם היא תרצה...
לפני 13 שנים
דנדיליון​(שולטת) - זו הייתה אחת ה*הטרדות* הנעימות ביותר בחיי.
יא בוחשת בעסקים.
}{
לפני 13 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - ובכל זאת ניסית להתחמק כל הזמן. :-)
}{
לפני 13 שנים
scarlettempress{L} - מקסימות אתן. מאוד מאוד :)
לפני 13 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - :-)
לפני 13 שנים
Nikia - הממממ.
לפני 13 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - הממממ?
לפני 13 שנים
השיבומי המתקתק​(מתחלף){בדסמית} - מעניין מה יקרה בדור השלישי, ועידת וידאו שכזו.
לפני 13 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - מן הסתם יהיה צריך להסתתר מתחת לשולחן.
לפני 13 שנים
קייסי - קרייסט, נרטבתי!
לפני 13 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - יש! מזימתי הזדונית צלחה בידי!
(תודה. :-)
לפני 13 שנים
OGA - מי, מי נתן לה מיקלדת

נפלא
נפלא

הייתי מת להיות שם !
עוד !!!!!!!!
לפני 13 שנים
Succubus​(אחרת){ParkerFrye} - "נתן"?
אוי, כמה שאתה חי בעולם הלא נכון. P-:
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י