סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 3 באוגוסט 2012 בשעה 23:13

שתיים בבוקר. כרגיל לא נרדמת. היצר לא נותן לי מנוח.
הפנטזיה על הצלפות לא עוזבת אותי. להיות קשורה ושיצליפו בי. הצלפת שוט בגב אחחח תענוג.
שתי הצלפות מהירות על לחיי התחת שלי. התחת רוטט מרוב הכאב, מרוב העונג וישר מסמיק.
הצלפה עדינה על הכוס שלי ואני בגן עדן
השוט עובר על הגוף שלי. מתעכב על כל איבר ואיבר בגוף. מלטף את הגוף ואני נעה תחתיו ורועדת
הוא מגרה אותי יותר ויותר
הוא מפסיק ואני מתחננת להרגיש אותו שוב עליי ואז הוא שוב מצליף בי חזק
וסוף סוף חודר אליי. מפלח את גופי. נכנס עמוק לתוכי. מרגיע את היצר ואחר כך סוף סוף אוכל לישון

Cafe​(שולט) - שתים זה עדיין לא בוקר.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י