לפני 18 שנים. 6 באפריל 2006 בשעה 18:15
אני ממש מתבייש לומר, אבל זה נגמר עם ים.
מסתבר, שיש מחיר נורא גדול, שהים הזו גובה על רגעים של חסד. מסתבר שאני לא יכול לשלם אותו. היא נגעה בי ברמות נשגבות, ממש. אלו היו רגעים ממש, שליבי נצבט בהם, עד לחדר הימני האחורי.
אבל, 8 שעות לא דיברתי איתה בטלפון, קיבלתי כזו סצינה. נאמר לי, שהיחסים בינינו גורמים לה סבל, כל הזמן.
כאילו מה נהייה ?
האוהב, לא אוהב, בשירשור הקודם, לא התייחס אלי.
המעברים החדים אצלה, מפיסגת ההימליה, למצולות ים המלח, אמפליטודה בלתי נסבלת. אני לא יכול לפחות.
שלללללללללללללללום ים. כבר פעם שלישית, ואחרונה לגמרי. שלום, ולא להתראות.
שוב לבד.
צריך ממש, לפחות כמה רגעים, להתאושש מזה.
ממש תודה לכל אלו, שאיתי על הגלים הסוערים האלה, שאני עובר. אתם מקסימים.
תודה.
