בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 30 באוגוסט 2012 בשעה 3:31

אצבעותי עוברת על שולי שמלתי הנעימה למגע
אני מפשקת מעט את רגלי
ומלטפת את התחתונים שלי וזה נעים
הן קצת רטובות מהיום והמגע נעים
אני יכולה לגעת ככה בעצמי הרבה
אני עושה את זה הרבה
אני מכירה אנשים לא כל כך מיניים
ואני לא מצליחה להבין את זה.
איך אפשר לא לרצות להתענג על עצמך כל הזמן?
ליהנות מהמגע. ליהנות מתחושת הגוף. ליהנות מהכאב. ליהנות מהיצר.
ליהנות מהתשוקה הגוברת בגוף. מהחום שמתפשט בגוף
אפשר לומר שהיו לי שתי מערכות יחסים רציניות
ושניהם לא סיפקו אותי כפי שקיוויתי שיקרה כשיש בן זוג קבוע לסקס
ויש את מי לזיין ועם מי להזדיין. שם. נמצא ליד.
ואת שניהם ניסיתי לפתות כשלא קיבלתי את מבוקשי. הרבה פעמים.
ליזום, לגעת, לנסות להשיג עוד סיפוק מיני ועוד
עם הראשון לא כל כך הצלחתי והוא פגע בי קשה בהערכה העצמית
לפניו הרגשתי והייתי פאטל והרגשתי והייתי הכי סקסית שיש
עם השני והנוכחי אני נוחלת הצלחה גדולה לפעמים
אבל הרבה פעמים אין לו חשק
לא בא לו
ואז אני חושבת
הוא פשוט לא מיני כמוני
ואני שואלת את עצמי - זה הם או אני?
אני מגזימה עם תאוותי לסקס או שהם פשוט לא מיניים כמו שאני צריכה?
פשוט גדלתי ושמעתי שבנים חושבים על סקס רוב הזמן ורוצים רוב הזמן.
אז איך נפלתי דווקא על כאלה שלא הצליחו לספק אותי?
מה לא בסדר איתי?
אני כנראה לא בנויה למונוגמיה. ״כולנו לא״, אמר לי החבר
כשהייתי פרפרית, הייתי מסופקת. אולי אני צריכה לחזור להיות כזאת?
לחזור לעשות סקס וכמה שיותר עם בחורים שיהיה להם הרבה חשק ואנרגיה לזיין אותי
האמת היא שאני מתגעגעת לזה
לתחושת הסיפוק

חתול עירוני - אם הם לא מספקים אותך, מן הסתם זה הם, לא?
את מה שאת, אל תשתני בשביל אף אחד. את יודעת מה טוב לך.
איך נפלת את שואלת? אולי ה"רדאר" לא מכוונן היטב.

לא מפתיע שמתגעגעת לתחושת הסיפור, הרי זה כנראה הדבר הכי נעים בעולם :)

שבת מקסימה
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י