יומני מרלין

עייפה
כל כך עייפה.
שוכבת על המיטה ממוטטת מעייפות. ישנתי בממוצע ארבע שעות בלילה בסוף השבוע.
ולא הצלחתי להירדם בלילה. ישנתי שלוש וחצי שעות ובקושי עברתי את היום הזה.
לא הצלחתי להירדם בגלל ייסורי הגוף. הוא כאב לי.
הייתי עייפה אבל הגוף שלי בער מתשוקה והוא לא נתן לי להירדם.
עכשיו כשאני חושבת על זה, הגעתי למסקנה שהוא כאב בגלל געגוע.
געגוע ללילה בין שישי לשבת. כששכבתי במיטה גדולה לבד ואוננתי כדי שאצליח להירדם
(וזה בדרך כלל עוזר -
אם הסקס מספק אותי אני סוף סוף מצליחה להירדם).
וככה נרדמתי מסופקת והתעוררתי שוב באמצע הלילה ושוב אוננתי ונרדמתי ככה.
 אז זה מה שהגוף שלי רצה.
אבל לא נתתי לו את זה. הייתי די בדיכאון.


מזל שהחבר היה ער. נחמד שיש עוד חיית לילה שאפשר לדבר איתה.
רוב האנשים שאני מכירה הם חיות בוקר.
אז דיברנו די הרבה והלילה עבר טוב יותר ככה.
אז - תודה 😄



עשיתי מקלחת קרה וחזרתי לעצמי.
לא הלכתי לישון בתקווה ללילה של שינה כמו אבן