"אני יודעת שאני אוהבת אותך"...הלב שלי לחש לך בעודי מביטה עמוק אל תוך עיניך הכחולות.
אתה מביט אליי חזרה במבט הזה שלך שהמיס קרוב לוודאי כמה לבבות בחייך.
"את זוכרת"??שאלת פתאום ללא התרעה מוקדמת.
"זוכרת מה"?שאלתי חזרה והסטתי את קצוות השיער הזהוב שהסתירה במקצת את עיניך.
"זוכרת איך ישבנו בבית הקפה ושאלת אותי מה אני מרגיש כלפייך"?
"לא ממש זוכרת מיהרתי לענות,תזכיר לי"?חייכתי כי אני אוהבת לשמוע אותך מספר על הפגישות הראשונות שלנו שוב ושוב.
בלי לומר לך שאני אוהבת לחזור לאותם רגעים חטופים וקסומים בהם התרגשנו כמו שני ילדים מאוהבים אחד מהשנייה
בלי עכבות,בלי מחשבות על המחר בלי שתיקות ארוכות.
ישבתי והקשבתי לך מספר לי שוב בעיניים נוצצות מה אמרת לי באותו ערב ומה עניתי לך.
"אני זוכרת רק איך נישקתי אותך באמצע שדרות רוטשילד ואיך הופתעת מהנשיקה".
"ראיתי את המבוכה על פניך וידעתי שאני חייבת לנשק אותך שוב".
אחזתי בך קרוב אליי ונשקתי ברכות על שפתייך הבשרניות.
הנשיקה הזכירה לי כל כך הרבה דברים וגרמה לערפול חושים.
את הלילה סיימנו בהתניית אהבה סוערת,ממש כמו אז,בהתחלה.
אני מציצה מעבר לכתפי ורואה אותך יושב שם מרוכז ואני לא יודעת למה...אבל בכל פעם
שאני מביטה בך בא לי לעשות בך דברים רעים.
מעניין מה היית חושב על זה אילו היית יודע מה עובר בראשי בכל פעם שאני מחייכת אלייך.
