הנוף בסוואנה שלי

ורוניקה מחליטה - קטע.
כל מה שקורה פה.
צחוק הגורל...

צ'יטה​(שולט) - אולי עצב הגורל

ורוניקה מחליטה - זהו שהגורל צוחק
והעולם שותק...

ניני - העולם לא שותק.
נכון שאת הנעשה אין להשיב, וזה נורא,
אבל, התגובות החמות מחזקות במעט את הנפגעת
ומזרימות אויר טהור לריאותיה,
מכל אלה שתומכים ומחבקים.
העולם לא שותק.
עובדה שזה מזעזע את כל אמות הסיפים אצל האנשים פה.
אנשים עוצרים לחשוב, אנשים מדברים על זה. אנשים כותבים לה
אנשים מעודדים, מחבקים, ומראים אהבה ותמיכה.
אז העולם בהחלט לא שותק.

צ'יטה​(שולט) - זהו שהעולם לא שותק. מדברים ומדברים, ואמפטיה. וזה חשוב, וראוי.
אבל בעוד יומיים או אולי שבוע, הסיפור חוזר על עצמו שוב, במתכונת חדשה, ומזעזעת לא פחות.

צ'יטה​(שולט) - זהו שהגורל עצוב נורא
ואפילו יורדות לו דמעות ומטפטפות עלינו

ניני - ובחלק אחר במקום אחר, לא יורדות דמעות.
אבל מטפטפות המון מחשבות ומושקעות המון רגשות.
לפעמים אתה יודע שדברים יישנו. יקרו שוב ושוב.
לנו אין אפשרות לעצור לחלוטין את הרוע.
אבל יש לנו אפשרות לעמעם מעט את הכאב של האחר,
עם החיבוק הזה ...
אבל הגורל לא עצוב.
הגורל הוא גורל.
המקרה קרה. אל תתחילו לבכות את העתיד
הוא ישנו שם על כל גווניו.
תאהבו, תחבקו ותדברו, תשמחו.
תמיד יהיה רוע, אבל תמיד יהיה גם טוב.
לא מעט אפשרויות לשתות מהחיים: פעם האושר ממלא אותנו, פעם נושרת דמעה פעם יותר.

בוקר טוב ויום מחוייך ומאושר לך