ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 17 שנים. 17 באפריל 2006 בשעה 14:39

בואו נעשה פה קצת סדר.
1. אני נגד אלימות בכלל, מכל סוג שהוא.
2. ישנה תופעה, שחוזרת על עצמה, בואו נגיד, לפחות פעם בשבוע-שבועיים. התופעה, הינה, בגדר פשע ועבירה על החוק, וכרוכה, בלשון המעטה אפילו, בסבל נוראי, לנפגעות/ים. המקרים מתחלקים, לכאלה שברור לגמרי שיש פה עבירה על החוק, וכאלה שרק תובנות בדסמיות מסייעות להבנה שיש פה עבירה.
3. ישנם מקרים, בהם סשנים בדסמים, לגיטימיים לחלוטין, לדעתינו, יתפרשו על ידי החוק, כעבירה. אני מזכיר זאת כאן, בהקשר של הקושי, של מישהו שלא מן העולם הבדסמי, לשפוט סצינות בדסמיות.
4. יש משהו בקיום יחסי שליטה, שגורם לצד השולט, להיות יכול לעשות, דברים שהם בגדר פשע בדסמי/חוקי, מבלי שהצד הנשלט יזהה שזה אכן כך. בטח שלא מתוך המקום של היחסים. וכדי למנוע קופצים, יש לא מעט נשלטים/ות, שבמרווחים בין המפגשים, מסוגלים/ות לזהות שהם/ן מגיעים/ות למקום לא טוב עבורן. עדיין יש הרבה כאלה שלא, ואין בכך להוריד מערכן. אין בכך גם לקרוא להסרת אחריות מהצד הנשלט, על מניעת ניצול כלפיו, או אפילו לזהות שהוא במקום לא טוב עבורו. עדיין, הגדרת היחסים הבדסמית, מאפשרת ניצול, ונותנת כוח עצום לצד השולט, שלעיתים ינוצל לרעה. מטבעם של בני אנוש, זה גם יקרה, ויהיה ניצול לרעה.
5. אנחנו מתייחסים פה למקרים החריגים מאד, שבהם, יש מעשה שהוא בגדר עבירה חמורה. כמו אונס, כמו התעללות שלא בהסכמה, וכיד הדמיון, עוד כנראה רבים ורעים כאלה. אף אחד לא מדבר על הפעלת אמצעים חריגים, על שולט/ת שלא נתנ/ה אפטר קייר מספק לבן/ת זוגה.
6. יש קושי גדול, בקבלת סיוע מהרשויות המוסמכות, קרי: משטרה, בית משפט. הקושי הזה נובע משלושה גורמים עיקריים: א. מילה של אחד מול מילה של השני (אין עדים). ב. חוסר ידע של המשטרה, לגבי הגדרות בדסמיות. ג. יחס לא אוהד לגבי הקהילה הבדסמית וחריגותה.
שימו לב, שברוב המקרים, במקרה אונס, וונילי, אם ניתן לקרוא לזה כך, בלי סימנים של אלימות, והתנגדות, לא תוגש תביעה, והתיק ייסגר. לכן, גם במקרה של אונס כזה, המשטרה מתקשה לטפל בעניין. כל שכן, באונס בדסמי.
7. הקהילה, יושבת לה מהצד, ומניחה למקרים האלה לקרות שוב ושוב. למה אני אומר מניחה ? כי אף אחד לא עושה שום דבר. עובדה. הרבה מדברים, הרבה אמפטיה חשובה. מעשים אין. אף אחד לא קם, בשום דרך שהיא, לעשות מעשה, ולעצור את המנוולים.

עכשיו רגע הפסקה ומסקנות.
נוצר פה מצב, שאמשיל אותו, לירי בברווזים/ות במטווח. למרות שהיורים, לא צלפים גדולים, או שכן בעצם, מדי פעם שומעים פה, צווחה של ברווז/ה שנפגע/ה. גבעת ווטרשיפ כזה.

ועכשיו אני רוצה לשאול אתכם משהו. זה נראה לכם הכל בסדר ? כאילו, הכל בסדר, מייללים טיפה, מקשקשים, הרבה אמפטיה, וחוזרים לשיגרה של המתנה לירי הבא, שיפגע.

תגידו רגע, תסלחו לי, אתם נורמלים ?

לדעתי, מתוך הבנת הקושי הרב של העשייה פה, אני בטוח, שהגיעה השעה לעשות מעשה. מה המעשה ? וואללה, לא יודע, אך מרגיש יכול וצריך, להפעיל הרבה מחשבה, מה לעשות, ולעשות.
הגיע זמן המעשים. אני נגד אלימות כאמור.

בואו בבקשה, ונחשוב ביחד, ונמצא מה לעשות. כי זה בדמנו.

מיוחדת העלתה הצעה טובה לדעתי:
אני חושב שזה רעיון מצויין. להפגש עם גורם בכיר במשטרה, ולתדרך אותם לגבי הסצינה הבדסמית. ללמד אותם קצת מה זו שליטה ומה החוקים שמה. ובכל מקרה של פנייה למשטרה, מתוך הקהילה הזו, המתלונן/ננת יציינו שהמקרה קרה במסגרת הקהילה הזו, ולכן יופנו לחוקר/ת מיוחד/ת שהודרכו בנושא.
למה לא מהיום למחר, אפשר ליזום פגישה כזו, בקרוב מאד.
יפה לך מיוחדת, כבוד

דעתכם ?

פייה{O} - אני תוהה אם אני מפספסת משהו.
מה בעצם חדש בכל המלל הארוך שכתבת כאן וטרחת לפרסם גם בעוד שני פוסטים שונים שלא נאמר עד עכשיו?
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - לדעתי הצנועה, המיקוד שבו.
יש שם הצעה מצויינת של מיוחדת. מה דעתך ?
אני חווה עויינות, או שסתם אני מדמיין ? את הרי פייה בכלל.
לפני 17 שנים
פייה{O} - אני לא מכירה אותך בכדי לחוש עוינות כלפיך. למה אתה הופך את הדברים שלי לעניין אישי?
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - למרות שאנחנו לא מכירים, זה מה שאני חווה. שאת הופכת את זה לאישי.
יש לי מנהג מגונה, שכל שיחה שלי עם מישהו היא עניין אישי.
לפני 17 שנים
ניני - בתור פייה, את צריכה להבין את עומק האיכפתיות של צ'יטה. את הכאב העצום שהוא חווה עכשיו.
את הרצון העז למנוע השנות מקרים כאלה.
למצוא פתרון, להפסיק את כל הרוע הזה...
כפי שאת בטח נוכחת מקריאת הבלוגים שלו, לצ'יטה איכפת.
איכפת לו מאנשים.
איכפת לו מנפשם של האנשים, או כל יצור חי באשר הוא.
ההערה שלך ממש לא במקומה. כך, לעניות דעתי.
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - תודה
לפני 17 שנים
ניני - על אף שהייתי מאד רוצה להאמין, שעל ידי חשיבה משותפת, ניתן יהיה להגיע למסקנות ולהגיע לדרכים לעצור את כל אותם המעשים.
העניין מאד בעייתי.
הוא לא בעייתי יותר ממעשה אונס שלא בתוך הקהילה הבדסמית. זה ממש אותו הדבר.
אותם אנשים המבצעים את מעשי האונס האלה, נמצאים בכל קהילה. הם יעשו את מעשיהם אלה, גם ללא קשר להיותם בקהילה זו.
הם אנשים חולים שממאנים לקבל את העובדה ולכן לא מקבלים את הטיפול המתאים, ואנשים נפגעים מהם בצורה החמורה ביותר.
הבעיה הנוספת היא, שאתה לא יכול לזהות את אותם אנשים, בין אם אתה יושב ושותה איתם קפה, ובין אם אתה נפגש איתם בהרצאות או בכל מקום אחר.
הם יכולים להיות אנשים מבריקים. הם יכולים להיות אנשי שיחה מעולים. הם יכולים להיות החבר/החברה הטובים שלנו...בני בית...משפחה...
הם יכולים להיות כל אחד שאנחנו מסתובבים לידו, אוכלים איתו, ישנים איתו.
לך תדע מתי יתעורר השד אצלם.
קשה להסתכל לתוך מחשבותיו של אדם ולזהות שם מחשבות מסוג זה או אחר.

לצערי, כל מה שניתן לעשות זה להסביר ולהסביר ולהסביר.
אפשר לטפל באלה שמגיעים לטיפול, את אלה שנתפסו ובידינו לטפל בהם.
אפשר לחנך נכון את דור העתיד, ניתן להגיע עם אוכלוסיה ענקית להשגים בהבנה של חומרת המעשים.
אבל.
האבל הגדול הוא, שתמיד יהיו כאלה שיצוצו ויפגעו.
תמיד יהיו אלה שממש לא חשבנו עליהם...
תמיד יהיו אלה שלא הבנו נכון את הדקויות בהתנהגותם.
לאדם שאיפה תמיד לחשוב טוב על זה שמולו, על זה שהוא מחבב, אוהב.
אי אפשר להגיע אל כולם.
תמיד יהיו כאלה שיתעלמו ,
תמיד יהיו כאלה שיאמרו שהם לא יתפסו,
שזה בדמם, הם לא יכולים להמנע מזה.
תמיד יהיו כאלה שיאמרו שזה יצר בלתי נשלט.
שהן מחכים שיתפסו אותם (עד אז הם ממשיכים לפעול...)

ולעניין הרשויות ודרך ראייתם את הקהילה הבדסמית.
סליחה, אבל אני אחזור על משפט שכתבת לי..."בתחת שלי !"
כאשר אישה מגיעה להתלונן, מילה שלו, מול מילה שלה. זה קשה, הנפגע/ת, במצב נפשי קשה מאד, ולהם עניין העימות ומתן העדות קשה -גהינום.
אבל, חשוב לזכור שהסביבה התומכת, נותנת כח עצום לנפגע, לומר את שלו. לתת את העדות.
כשנפגע יודע שעומדים אחריו אנשים אמפטים , מאמינים ואוהבים, יש לו, הוא ישאב את הכוחות מהם.
אסור להרפות . כמה שזה אולי נראה לאנשים מעט לעשות. זה ה-מ-ו-ן !!!!!!!
לא להפסיק אף פעם לתמוך ולאהוב.
לא להפסיק אף פעם להביע את אמונתנו בהם.
לצערי, אם נהיה ריאלים, אני יודעת שאת האונס הבא לא נוכל למנוע, אבל, את האונס הבא , מהאנס שידוע לנו עליו,
שהוא בידינו, את זה לפחות נוכל למנוע,
ובכל הדרכים האפשריות. הלגיטימיות.
אין מאה אחוזי הצלחה כמשדברים על מיגור התנהגות שלילית, אצל אוכ' לא מטופלת.
מהיכן יקום המנוול הפוגע הבא, את זה באמת לא נוכל לדעת.


רק טוב .



לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - את כותבת מקסים ומנתחת בצורה עניינית.
רק דבר אחד אני רוצה לומר: הגיעה שעת המעשים, קצתי בדיבורים. לא יכול לראות את זה יותר. לא בלי שעשיתי כל שביכולתי לצמצם את גודל התופעה למינימום האפשרי.
לפני 17 שנים
ורוניקה מחליטה - זה בערך כמו לקוות לעצור את כל האנסים שמסתובבים חופשי (ומתכננים את האונס הבא)...

לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - לא את כולם. אבל כמה שיותר.
כל אחד שנתפס, זה ניצחון גדול.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י