אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 30 באוקטובר 2012 בשעה 0:37

הפסיכולוג אמר שאני צריכה מישהו
שיספק אותי מינית ורגשית
מישהו שיחשוק בי כמו שאני חושקת בו
ואני חשבתי איזה פועל יפה זה
אני חושקת בו והוא חושק בי
והוא צודק
אבל אני לא קמה ועוזבת
לא הולכת לחפש אותו
- אם הוא בכלל קיים - הגבר הזה
כנראה שלא סתם בחרתי בבחורים במערכות יחסים ארוכות
שלא סיפקו אותי מינית
אני כנראה אוהבת את ייסורי הגוף כשהוא לוהט
וכשהוא נשרף
מתשוקה
ואין לו מענה
והוא הולך ומתעצם
לעתים משתק
לעתים מפריע בכל שגרה

אוהבת את הכאב
הכאב הזה
הלהט שבי
שורף אותי ומלהיט את גופי
דוקר אותי מבפנים
משתוקק וצמא תאוות בשר

הכאב הזה ממכר
הוא גם משתלט עליי לפעמים
חי את חיי
אבל הוא נהדר
הוא מטריף אותי

אני מתענגת על התאווה שמבעבעת בי
ורוצה לצאת החוצה
הכאב הזה טוב
כי זה מה שיש לי עכשיו



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י