בפגישה עלו מלא דברים שהפתיעו אותי
על עצמי
זה היה קשה
הסתכלנו לאמת בעיניים
דרך העיניים שלו
ראיתי את עצמי מבחוץ
אני כל כך שקועה בכאב שאני לא מסוגלת לעשות את זה
הוא אמר שנכנסתי לקשר פגועה
פגועה מקשרים קודמים
שהוא פוגש נשים רבות שנכנסות לקשר פגועות
כואבות
וזה שימח והעציב שאני כמו אחרות
והוא אמר דברים שהכאיבו כל כך
הוא התנצל שזה כואב
אבל הסתכלנו לאמת בעיניים
והאמת כואבת
מה שהכי כואב זה משהו שברחתי ממנו במשך כל כך הרבה זמן
לא התגברתי על המיתולוגי שלי
כואב לי עדיין לומר את שמו
הוא היה הראשון שלי
והיינו בהתחלה ידידים
והתאהבתי בו נואשות
ובחיים לא נמשכתי למישהו כמו שנמשכתי אליו
היה חשמל באוויר כשהייתי איתו
כשהוא רק נגע בי בקצות האצבעות הרגשתי שאני נטרפת מתשוקה
הוא ניצל את זה
ואני לא יכלתי לומר לא לתאוות הבשר הזו
ואחריו נכנסתי לדיכאון עמוק
ולקח לי מלא זמן ומלא בחורים כדי להתגבר עליו
אבל מתברר שלא התגברתי
ושאני רוצה בעומק לבי אותו או אותו2
וזו הייתה מסקנה קשה
כל כך הרבה שנים בלעדיו
ועדיין הוא נמצא בלב שלי, בזיכרון שלי, ביצרים שלי ובכוס שלי
וזה היה ממש קשה להבין
שאני עדיין פגועה ממנו
שלא עברתי הלאה
שהוא הולך איתי
אבל לדבר עליו אחרי שקברתי אותו עמוק
הקל עליי פתאום
זה כמו לפתוח פצע ישן
כואב אבל גם טוב
לפני 11 שנים. 14 בנובמבר 2012 בשעה 19:34