לפני 11 שנים. 19 בנובמבר 2012 בשעה 16:28
אבל בא לי המבורגר.
כזה כמו של הבראסרי...פשוט ובלי יותר מדי אפקטים אור-קוליים,
שמגיע עם הצ'יפס המושלם הזה בנייר דמוי נייר עתון מגולגל לקונוס.
לקחת את ההמבורגר זה ביד, לקרב אותו לשפתיים ולהפגש בארומה הבשרית
שמעוררת יצרים קדמוניים ומפעילה את מנגנון הלסת לכדי פעירת פה
שרק צריכה להיות מלווה בשאגה כדי להשלים את התמונה.
ואז לנעוץ את השיניים. לנעול את הלסתות על הקציצה,
לעצום עיניים ולשאוב את המיצים הבשריים המציפים את כל חלל הפה
ומעוררים את בלוטות הטעם בצידי הלשון לתחושה כמו ריחוף על ענן.
האצבעות מרפות את האחיזה העיניים נפקחות, והשיניים משחררות את הטרף.
רגעים כאלה, מבחינה מנטאלית, מתעלים על רוב החיבורים והזיונים אפילו מהטובים שהיו לי.
פאק שאני רעב.
