סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 4 בדצמבר 2012 בשעה 22:52

איך פספסנו אחד את השני
אני ואתה
התזמון שלנו היה לא טוב
זה התחיל מדהים
וזה נגמר כל כך רע
התקופה הייתה מלאה בסימני שאלה, בבלבול
שנינו היינו אבודים
שנינו היינו דומים בחוסר האונים שלנו
לא הצלחנו לעזור לעצמנו
לא ידענו להיות שם אחד בשביל השני
היינו חלשים
והתפספסנו
היית יכול להמשיך לספק אותי, כמו שסיפקת
להעריץ את הגוף שלי
לממש איתי פנטזיות
להגשים לי חלומות מתוקים
ולקרוא לי ״נסיכה שלי״
אבל לא ידעת מה לעשות
לא ידעת כלום
וגם אני לא
ושקענו עמוק יותר ויותר
בצער שלנו
וזה נגמר



להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י