הנוף בסוואנה שלי

שיר בין ערביים, ביצוע: קצת אחרת, מילים: יהונתן גפן, לחן: שלמה יידוב

הוא יושב על שפת הנחל בין ערביים
הוא מקשיב לקול שירי המים הזכים
הוא שומע איך פרחים צומחים
והטל יורד לו, וקופא על לחייו כמו פנינים

מבדידות האנשים הופכים קשים
מעטים יוצאים ממנה נשכרים
יש הפוחד מהדממה
יש המגלה בה נשמה

הוא מביט אל תוך השמש למעלה
והאור נשאר בתוך עיניו העצומות
והרוח מפזרת סודותיה
הוא נושם עמוק את בושם השדות

מבדידות האנשים הופכים קשים...


שלא אובן לא נכון, אני לא בודד, אבל כן קשה. שומע איך פרחים צומחים, אבל אין לי נחל פה. אני לא מביט אל השמש למעלה .... נו די.....
ושאובן ברור לגמרי: מבדידות האנשים הופכים קשים .... זה ברור.
פשוט, שמעתי את השיר ברדיו, והתחבר לי. אפילו לא ממש יודע למה. (מגרד בראש....)