בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 2 בינואר 2013 בשעה 18:45

״עכשיו כשקשה לי
קל יותר להתרחק
השמחה מגיעה לכולנו
ואם תנגנו לי
אולי העצב יסתלק״
״יהיה לנו טוב״ - אתניקס

אני שומעת את השיר
ומרגישה את האש בעצמותיי
בא לי להרביץ למישהו
להוציא את העצבים עליו
להוציא את כל הכעס והאנרגיה שבתוכי
להוציא החוצה את הרגשות שלי באלימות

אני לא אדם אלים
אני די עדינה
אני גם נראית עדינה
אבל אני מרגישה אש בתוכי
שרוצה להתפרץ החוצה
ואולי זה בהשפעת ״דקסטר״
הסדרה הזו היא פשוט סדרה מעולה
לפעמים אני כל כך מזדהה איתו
ומבינה אותו
את המחשבות שלו
התחלתי באיחור גדול לראות אותה
והתמכרתי
אני עפה עליה עכשיו והיא משפרת לי את המצב רוח
כל פעם מחדש

יש בי אש
ואני צריכה לתעל אותה בזהירות
להיזהר
שלא תשרוף אותי עליי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י