שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 10 בינואר 2013 בשעה 23:12

דיברתי עם החברה שלי.
לקח לי הרבה זמן לאזור אומץ והרבה זמן להביא את עצמי לעשות את זה
לפתוח את הפה ולפתוח את הלב בפניה
אבל השבוע הרגשתי שאני חייבת
שאני לא יכולה להמשיך
שאני קורסת
והייתה לנו שיחת נפש ארוכה בטלפון
ממש ארוכה

בפעם ההיא, כשהיא באה אליי הייתה לנו שיחת נפש אבל קלילה יותר
חישבתי יותר מה לומר ומה לא
הפעם לא שמתי מחסומים
אמרתי לה שקשה לי לדבר ולהיפתח
ועכשיו אני חשה כזו הקלה
אולי אצליח לישון מעט הלילה
כי מיום שני אני לא מצליחה לנוח כמו שצריך
והגוף הפיזי שלי מתמוטט
היא הייתה מדהימה
ידעתי שהיא תהיה
אנחנו דומות מאוד בהרבה דברים
מבחינת הנפש המיוסרת
היא הקשיבה לי והקלה עליי
 בהקשבה. בהבנה. בזה שהיא קיבלה אותי
והיא אמרה לי שמותר לי ואני לא צריכה להרגיש רע
שעליי לבחור את מה שאני רוצה בחיים
וזין על כולם
:) שתינו תמיד אומרות לשנייה דברים שאנחנו יודעות
שצריך לעשות אבל לא מצליחות לעשות את זה בעצמנו
דברים לא השתנו בעקבות השיחה
רק הקלה
הורדתי מעט מעמסה והתעודדתי קצת
העיקר שסוף סוף דיברתי
המילים והרגשות והמחשבות יצאו החוצה
לנשום קצת אוויר מהבלגן המחניק של הראש שלי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י