שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 11 שנים. 21 בינואר 2013 בשעה 22:22

זה מה שאני רוצה
זה מה שאמרתי לפסיכו כשהוא ביקש דוגמה למה אני רוצה
טוב לא בדיוק ככה
אבל הוא הבין

ואני כותבת כאן בראשי פרקים את הפנטזיה
כי אני צריכה להוציא אותה ממני

אני מרגישה כל כך ריקה
גם אין לי מצב רוח לכתוב
אני מכריחה את עצמי כדי להוציא קצת מחשבות החוצה
עומדת בצומת דרכים של החיים וצריכה להחליט החלטות
והוא אמר שאני בתהליך עכשיו ואני לא צריכה עדיין להחליט
מלחמה פנימית ארורה
אני מרגישה עלה נידף ברוח
כל כך חלשה
כל כך עייפה
אבל גאה לפחות ברגע הזה
כל הכבוד לי שאני ממשיכה להילחם ביצר האובדן שבי
כמה שאני חלשה
אני חזקה בפנים כי אני עדיין נאבקת


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י